התפלה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקני התפלה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלת מי ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל פועלים כיום 5 מתקני התפלת מי ים (בנוסף למתקן התפלה אילת): אשקלון, פלמחים, חדרה שורק ואשדוד. מתקנים אלו פועלים בשיטת אוסמוזה הפוכה (SWRO) ומספקים מים באיכות מעולה למערכת המים הארצית.

כל מתקני ההתפלה למעט מתקן התפלה פלמחים הוקמו ומוקמים בשיטת BOT-Build, Operate, Transfer למשך כ-25 שנה, שבסיומם עובר המתקן לבעלות המדינה. מתקן התפלה פלמחים הוקם בשיטת BOO – Build, Operate, Own, ונשאר בבעלות הזכיין.

רשות המים וה - WDA - Water Desalination Administration (או מינהלת ההתפלה של מדינת ישראל) מבצעים בקרה שוטפת והדוקה על הקמת המתקנים ועל תפעולם השוטף ומוודאים את עמידת המתפיל בכל תנאי ההסכם, לרבות כמויות ואיכות המים המסופקים למערכת המים הארצית.

ריכוז המתקנים להתפלת מי ים [עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום המתקן	שם הזכיין	שלב הביצוע	כמות מים שנתית (מלמק"ש)	מועד תחילת אספקת המים
אשקלון	VID	תפעול	120	אוגוסט 2005
פלמחים	Via Maris	תפעול	90	יוני 2007
חדרה	H2ID	תפעול	145	דצמבר 2009
שורק	SDL	תפעול	150	נובמבר 2013
אשדוד	מקורות ייזום	תפעול	100	דצמבר 2015

מתקני התפלת מי ים פעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקן ההתפלה באילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקן מורכב מ-3 מלמ"ש התפלת מי ים ו-11 מלמ"ש התפלת מים מליחים. מתקן זה היה הראשון שהוקם בישראל בשנות ה-70 במתקני אידוי. מ-1997 המתקן עובד בשיטת האוסמוזה ההפוכה.

מתקן ההתפלה באשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקן זה הינו הראשון מבין המתקנים הגדולים שהוקם במדינת ישראל. הקמת המתקן החלה בשנת 2003 ואספקת המים החלה באוגוסט 2005. תפוקת המתקן המקסימאלית עומדת על 120 מלמק"ש (המתקן נבנה במקור לתפוקה של 100 מלמק"ש והורחב לאחר מכן).

עקב החלטת רשות המים לצמצום היקפי התפלה בשנת 2014, המתקן סיפק בשנה זו 80 מלמק"ש.

המתקן ממוקם דרומית לעיר אשקלון, בקרבת תחנת הכוח של חברת החשמל באשקלון. המתקן הוקם ומופעל ע"י קבוצת VID - בבעלות חברת IDE טכנולוגיות (IDE Technologies Ltd) וחברת ויאוליה העולמית.

המתקן, שהיה בעת הפעלתו הגדול מסוגו בעולם, זכה בפרס "מתקן ההתפלה של השנה ב- 2006" מטעם GWI - Global Water Intelligence והיווה אבן דרך משמעותית בתעשיית ההתפלה בישראל ובעולם.

למתקן יש תחנת כח פרטית משלו המופעלת בגז טבעי.

מתקן ההתפלה בפלמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקן ממוקם בפארק התעשיה פלמחים, צפונית לקיבוץ פלמחים. הקמת המתקן החלה במאי 2005 והוא החל לספק מים בסוף מאי 2007. במקור, נבנה המתקן לתפוקה של 30 מלמק"ש ולאחר מכן, בשנת 2010, הורחב לתפוקה של 45 מלמק"ש.

בשנת 2013 עבר המתקן הרחבה נוספת של 45 מלמק"ש והחל מאמצע 2013, החל לספק בתפוקה מקסימאלית של 90 מלמק"ש.

מתקן ההתפלה בחדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקן ממוקם דרומית לתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (בין תחנת הכוח לבין נחל חדרה). הקמת המתקן החלה ביוני 2007 והוא החל לספק מים בדצמבר 2009. המתקן תוכנן במקור לספיקה של 100 מלמק"ש, אולם בשנת 2009 סוכם על הרחבה של 27 מלמק"ש נוספים והמתקן תוכנן לבסוף לספיקה מקסימאלית של 127 מלמק"ש.בנוסף, כדי לעמוד בביקוש למים באזור הצפון, בשנת 2012 המתקן סיפק 145 מלמק"ש בעבודה ללא משטרי תעו"ז. עקב החלטת רשות המים לצמצום היקפי התפלה בשנת 2014, המתקן סיפק בשנה זו 85 מלמק"ש.

המתקן הוקם ומופעל ע"י קבוצת H2ID בבעלות החברות IDE - IDE Technologies Ltd ושיכון ובינוי.

מתקן ההתפלה בשורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקן זה הוא הגדול ביותר מסוגו בארץ ובעולם!

המתקן נמצא דרומית למתקן השפד"ן וצפונית לנחל שורק. הקמת המתקן החלה בינואר 2011, באוגוסט 2013 החל המתקן לספק בתפוקה של 75 מלמק"ש ובנובמבר 2013 החל לספק בתפוקה מקסימלית של 150 מלמק"ש. עקב החלטת רשות המים לצמצום היקפי התפלה בשנת 2014, המתקן סיפק בשנה זו 120 מלמק"ש.

המתקן מוקם ומופעל על ידי חברת SDL – Sorek Desalination Ltd בבעלות החברות IDE Technologies Ltd ו- HWIH - Hutchison Water Israel Holdings Pte. Ltd.

מתקן ההתפלה באשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקן נמצא בשלבי הקמה באזור התעשייה הצפוני של העיר אשדוד. התפוקה המתוכננת של המתקן היא 100 מלמק"ש.

הקמת המתקן החלה בסוף שנת 2011 והוא צפוי לספק מים למערכת הארצית במחצית שנת 2015.

המתקן מוקם ויופעל ע"י חברת מקורות יזום ופיתוח בע"מ, אשר קבלה זיכיון להקמתו ע"י החלטה מיוחדת של ממשלת ישראל.

התפלת מים מליחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים מספר מתקני התפלה בהם חומר הגלם הינו מים מליחים מקידוחים של מי תהום מליחים. מתקנים מסוג זה קיימים באילת, בערבה, בדרום מישור החוף ובשפלת החוף - באזור חוף כרמל.

היקף ההתפלה של מים מליחים כיום הינו כ- 45 מלמק"ש והכוונה להגיע לתפוקה של כ - 70 מלמק"ש עד לשנת 2020.