משתמש:Watgap~hewiki/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שאלות ותשובות לקוויראפשן 2006

למה דווקא בתל אביב?[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל-אביב היא העיר השנייה בגודלה בישראל. היא ממוקמת על חוף הים התיכון, גיאוגרפית ומוניציפאלית מחוברת מדרום לעיר הערבית-יהודית יפו ורחוקה מרחק של כ-50 דקות נסיעה מירושלים (בירתה של ישראל). זהו המטרופולין של ישראל ב- ה' הידיעה, אשר חיים בו יותר ממיליון תושבים. תל אביב היא המרכז היהודי החילוני הגדול והחשוב בישראל. ככזו היא מושכת אליה הרבה צעירים, עסקים, בליינים, סטלנים, אומנים וגם הרבה קווירים למיניהם. הסצינה ההומו-לסבית בתל אביב גדולה פי כמה מזו שבכל עיר אחרת בישראל. ככזו היא גם המקום הכמעט יחידי בישראל בו התפתחה סצנה קווירית פוליטית בשנים האחרונות. ובכלל היא מקום מפגש והתארגנות מועדף על השמאל הרדיקלי בישראל. יש המון מה לעשות בתל אביב. קודם כל ביחס לאקטיביזם פוליטי אפשר ללמוד על הרבה נושאים: היחס לפלסטינים אזרחי ישראל (תושבי יפו), פערים כלכליים בין הצפון העשיר לדרום העני, יחס למהגרי עבודה בישראל (הרבה מהמגרים שוכנים בדרום תל אביב), יחסי מזרחים (יהודים שהגיעו לישראל מארצות ערב) ואשכנזים (יהודים שהגיעו לישראל מאירופה), עובדות/ים בתעשיית הסקס. אפשר להיפגש בתל-אביב עם קבוצות פוליטיות שונות: קוויריות, אנרכיסטיות, פמיניסטיות, מזרחיות, סרבנים, פלסטינים-ישראלים (אקטיביסטים פלסטינים לא ישראלים קשה לפגוש בתל אביב). אפשר גם לעשות פעולות מול תאגידי הענק, משרדי הממשלה ו/או הצבא שרבים מהם גם כן נמצאים בתל אביב. חוץ מזה יש עוד הרבה דברים לעשות בתל אביב. רצועת חוף נדיבה וים שעומד עדיין לרשות הציבור. יש גם הרבה מאוד שמש. למען האמת, במשך היום כל כך חם ולח בקיץ שקשה להיות יותר מדי זמן מחוץ למזגן או לצל או לים. לכן יש יותר אנשים ברחובות בערב ולאורך הלילה. זה אומר שהעיר מאוד חיה ותוססת בלילות. יש שווקים מגניבים בעיר שאפשר למצוא בהם הרבה אוכל ובגדים ממש בזול (לא הכל נורא זול בתל אביב אבל אפשר למצוא מקומות זולים לכל דבר). לטבעונים לא יהיה כל כך קשה להסתדר בתל אביב. כמעט בכל סופר יש כל מה שתחפשו וברחובות יש חומוס ופלאפל – ממש זול וטעים במיוחד. במרכז העיר יש גם את "סלון מזל" – מעין אינפושופ שהוא גם בר טבעוני זול ובריא. שם אפשר גם להתעדכן במה שקורה ולפגוש קווירים אנרכיסטים ואקטיביסטים מכל הסוגים. דבר אחרון, בתל אביב מרגישים פחות את המולת המלחמה. ככזאת העיר היא גם מקום נוח לאסקפיזם הישראלי. יחד עם זאת, סביר להניח שבכל חנות, בית קפה, מסעדה, מוזיאון או בית ספר יפשפשו לכם/ן בתיקים ואולי גם ישאלו שאלות (על פי חוק לא חייבים לציית לבודקים/ות – הם לא שוטרים – אבל אם אתם רוצים להיכנס אז בדרך כלל קשה להימנע מהבדיקה).

לא עדיף להצטרף לחרם על המצעד העולמי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצעד העולמי, שייערך בירושלים בזמן הקוויראפשן, מאורגן על ידי המרכז ההומו-לסבי הירושלמי: "הבית הפתוח". באופן יחסי מארגני המצעד מנסים לתת אופי פוליטי (לא יותר מדי רדיקלי) למצעד. "הבית הפתוח" הוא מקום מפגש ירושלמי גם ליהודים וגם (למעט) פלסטינים. המצעד יוצא באופן סימבולי כנגד הגדרות והחומות המפצלות בין הקהילות המיניות, הדתיות, הלאומיות והאתניות השונות שחיות בירושלים. מארגני המצעד עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החוץ ומשרד התיירות הישראלים על מנת להביא כמה שיותר תיירים לישראל לרגל המצעד. ברחבי אירופה וארצות הברית רבים כבר נתקלו בקמפיין הפרסומי של המצעד המציג את ישראל כגן-עדן סובלני וליברלי ("איזה כיף להיות חייל הומו בצבא הישראלי") בתוך מזרח תיכון ערבי פונדמנטליסטי פנאטי והומופובי. מסע פרסום כזה בהחלט מוציא הרבה מהחשק להשתתף במצעד אבל מה יותר נחמד מאשר להשתתף במצעד ולהכניס בו מסרים משלנו וככה לקלקל מעט את המסיבה כך שתהיה לרוחנו? ויש עוד סיבות רציניות לקיים את המצעד הזה. שיתוף הפעולה של המנהיגים הדתיים ושל עיריית ירושלים כנגד המצעד וניסיונותיהם לבטלו בהחלט מעניקים למצעד אופי יותר ויותר פוליטי. במצעד הגאווה האחרון שנערך בירושלים, ההסתה ההומופובית של עיריית ירושלים הרקיעה שחקים. בתמיכת ראש העיר, יותר מאלף איש הפגינו כנגד המצעד בעודם מגדפים וזורקים חפצים אל עבר הצועדים. בסופו של דבר האירוע הסתיים בדקירתם ובפציעתם של שלושה מהצועדים על ידי יהודי חרדי (הוא נעצר על ידי המשטרה וכעת הוא עומד למשפט באשמת 3 ניסיונות לרצח). האירועים במצעד האחרון מחייבים תגובה. נוכחות של רבים במצעד הגאווה העולמי היא הכרחית עכשיו יותר מתמיד. אלו היו כמה נקודות למחשבה – מסקנות אחרות לגבי תמיכה או החרמה של המצעד יתקבלו בברכה.

איך מגיעים לישראל?[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במטוס - הטיסות לישראל בקיץ יקרות מהטיסות בחורף. אבל אם מתארגנים מספיק זמן מראש אפשר למצוא גם כרטיסים יחסית זולים. לאירופאים: תתכוננו למחיר כרטיס (הלוך-חזור) שנע בין 250 ל- 550 יורו. לאמריקאים זה צריך לעלות בערך 600-800 דולר.
  • ברגל - אפשר להיכנס לישראל בגבול ישראל-מצרים (מסוף טאבה) ובגבול ישראל-ירדן (גשר אלנבי). העובדה שביקרתם בירדן או במצרים לפני כן עשויה להאריך ולהקשיח את הבדיקה הביטחונית שתעברו, אבל זה בהחלט אפשרי.
  • באונייה - מאז האופנה של שנות הארבעים זה פחות ופחות מקובל. אבל אולי כמה מכם/ן רוצות להתארגן ולחצות את הים התיכון בסירת פדאלים קווירית?

אילו בעיות יכולות להיות בכניסה לישראל?[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האירופאים וגם הקנדים, האמריקאים והאוסטרלים מקבלים ויזת תייר אוטומטית לשלושה חודשים עם כניסתם לישראל. רשימת המדינות המורחבת

הבאים ממדינות שלא מופיעות ברשימה יאלצו ללכת לשגרירות הישראלית או הנציגות הדיפלומטית הישראלית בעירם ולבקש ויזת תייר. אלו מביניכם/ן שלארצם אין כל קשרים דיפלומטיים עם ישראל לא יוכלו לבקר בישראל. מבקרים רבים המגיעים לישראל מתארים את הכניסה לישראל בשדה התעופה כחוויה מאוד לא נעימה. ייתכן מאוד שתאלצו לסבול תשאול ארוך ופולשני. אולי תתנחמו לדעת שזו פרוצדורה רגילה – ושזה ששואלים אתכם הרבה שאלות זה לא אומר שאתם בהכרח נתפסים כמסוכנים. בעצם אולי זה לא מנחם בכלל. במקרה של תשאול ייתכן גם שתאלצו להוציא את כל החפצים מהתיק שארזתם לעיני החוקרים. העובדה שמצעד הגאווה העולמי יתרחש בירושלים באותם ימים עשויה להקל על הכל. יכול להיות שהם יצפו לאלפי הומואים ולסביות בשדה התעופה הבאים למצעד, ולכן הכל יהיה הרבה יותר פשוט. אם הם לא יאפשרו כניסה לבאים למצעד אפשר בקלות יהיה להאשים אותם בניסיון למנוע את קיום מצעד הגאווה העולמי ממניעים הומופוביים.

כללים במקרה של תשאול (אל תיקחו את הכללים האלו אתכם במטוס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תענו תשובות קצרות וענייניות. אל תלחצו הכל יהיה סבבה.
  • תגידו שבאתם למצעד הגאווה בירושלים. הכינו את עצמכם עם עוד כמה מקומות בישראל שבהם תרצו לבקר (יד ושם, הכותל, כנסיית הקבר, תל אביב). אם אתם נשאלים לגבי ביקור בשטחים - אין לכם עניין לבקר בשטחים, ואם תתבקשו לחתום על מסמך שבו אתם מתחייבים לכך – חתמו עליו.
  • אם יש לכם חבר או מכר ישראלי-יהודי מישראל שהוא לא פעיל שמאל רדיקלי. תתאמו איתו/ה ובמקרה של תשאול תאמרו שבאתם לבקר אותו (תתאמו איתו/ה מראש מכיוון שיש סיכוי שהם יתקשרו לאותו אדם כדי לוודא שאתם אכן מכירים). אפשר גם לתת שם של אכסנייה או פשוט להגיד שתחפשו אכסניה כשתגיעו.
  • לא לציין בשום מקרה שאתם תבקרו או אולי תבקרו בשטחים הפלסטינים.
  • אתם לא יודעים מה זה ISM ואין לכם שום קשר עם מישהו מה- ISM.
  • אל תציינו שמות של פלסטינים שאתן/ם מכירים/ות.
  • כדאי מאוד שבפספורט שלכם לא תהיה עדות לביקור קודם שלכם באיזו מדינה שישראל רואה בה מדינת אויב. אם ביקרתם באחת מהמדינות הללו ויש לכך עדות בתוך הפספורט כדאי לכם מאוד להוציא דרכון חדש לפני שתצאו לדרך.
  • אל תיכנסו לישראל עם חומר פוליטי רדיקלי בתיקים שלכם. אפילו כאפיה יכולה לעשות צרות מיותרות. כמו כן תדאגו לכך שבספר הטלפונים שלכם לא יופיעו שמות של פעילי שלום ישראלים, פלסטינים או בינלאומיים. את כל המידע הזה חשוב שתשמרו לכם באי מייל ותוציאו אותו מהמחשב כשתגיעו לישראל.
  • באתר הזה ישנן הוראות מפורטות לפעילים שנכנסים לישראל (תתעלמו מההערות הספציפיות ששייכות לארגון שפרסם את המדריך הזה) מדריך לפעיל הנכנס לישראל

מה אפשר לעשות באזור לפני/אחרי הקוויראפשן ?[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המון מה לעשות וזה תלוי במה מחפשים אלו רק כמה רעיונות ואתם מוזמנים לחשוב להציע או לחקור על רעיונות נוספים בעצמכם/ן:

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

להצטרף לקבוצות המחאה נגד בניית הגדר והחומה ו/או לארגונים ישראליים ובינלאומיים הפועלים בפלסטין.

מסעות וטיולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המון מה לראות בישראל-פלסטין. במרחק נסיעה יחסית קצרה אפשר לפגוש במגוון אדיר של נופים ותופעות טבע, ערים, ישובים, כפרים התנחלויות קיבוצים ועיירות פיתוח, קהילות דתיות וקהילות אידיאולוגיות שונות. קהילות שחיות מספר מטרים אחת מהשנייה במציאות נפרדת לחלוטין. אם תתארגנו קצת אתם יכולים לארגן לעצמכם טיול מדהים ומעניין. תתכוננו להרבה ים, הרבה מדבר (וגם לקצת ירוק מדי פעם), ובעיקר להרבה הרבה מטורפים. די קל להסתדר לנוע בתוך ישראל. אפשר לנסוע בטרמפים ואפשר גם באוטובוס, רכבת או מכונית. הנסיעות די קצרות ולא כל כך יקרות. אם לא תהיו יותר מדי מזוהים פוליטית אנשים עשויים גם להיות מאוד נחמדים אליכם ואפילו מכניסי אורחים. בפלסטין התנועה יותר מסובכת אבל לזרים היא בהחלט אפשרית. הרבה תיירים ובעיקר הרבה ישראלים חוצים את הגבול למצרים ומבלים תקופות קצרות או ארוכות במדבר סיני. מי שרוצה מדבר, ים, סמים קלים, וחיי בטלה זולים מאוד מאוד כדאי לו/ה לפנות כמה ימים/שבועות/שנים לביקור שם. אפשר כמובן גם להמשיך מישראל לטיול במצרים, ירדן, סוריה או לבנון. לא מעט אקטיביסטים תל אביבים וירושלמים ישמחו לארח אתכם/ן בביתם גם לפני ואחרי הקוויראפשן. כדאי לשאול אותם - הם רגילים לזה. חוץ מזה אפשר גם למצוא בכל עיר הוסטלים זולים ולבלות עוד כמה שבועות שם. אם יש לכם תוכניות להישאר לא יהיה לכם משעמם, בעיקר אם תגיעו לפני כדי לעזור לארגן את הקוויראפשן.

איך מתייחסים לקווירים בישראל?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבה הומואים ולסביות שאינם ישראלים טוענים לאחר ביקור בתל אביב שזו אחת הערים היותר סובלניות ופתוחות בעולם בכל מה שנוגע להומואים לסביות טרנסג'נדרס וטרנסקסואלים. בכל מקום בעיר ובעיקר במרכזה יש תחושה שכל אדם שני ברחוב הוא קוויר. בקיצור, הסיכוי שתתקלו בגילויי הומופוביה ספונטניים בתל אביב הוא די קטן. עד האירועים במצעד הגאווה האחרון בירושלים היתה לרבים מאיתנו את התחושה שההומופוביה בישראל היא תופעה יחסית שולית. אבל מסתבר שהאלימות נגד קווירים יכולה להיות גם קיצונית מאוד, במיוחד בקרב קיצוניים דתיים. ייתכן שלקראת המצעד בירושלים האווירה האלימה בעיר תשוב. באופן רשמי בשנת 1986 בוטל החוק האוסר משכב זכר בישראל. מאז בתהליך חקיקה די מהיר הושווה מעמדם של הומואים ולסביות לזה של הטרוסקסואלים, פרט לכל מה שנוגע לנישואין ואימוץ ילדים. המדינה גם מאפשרת שינויי שם ומין בתעודות הזהות (בתנאים מסוימים) וגם מעניקה תמיכה מסוימת (ומוגבלת) בניתוחים לשינוי מין. נראה שיחס המדינה לנשאים ולחולי איידס הוא יחסית סביר, אף על פי שעדיין ישנו איום תמידי ממשרד הבריאות להוציא מסל הבריאות את התרופות לחולים ונשאים. מדינת ישראל אינה מגבילה את כניסתם של נשאים או חולי איידס לגבולות מדינת ישראל. לעיתים רחוקות ישנם גילויי הומופוביה מצד המשטרה (לפני מספר שנים נעצרו זוג נערים הומואים כי הם התנשקו בציבור, וגם קרה בעבר שהומואים נעצרו כשעל ידי השוטרים כפפות גומי), אבל זה לא קורה לשמחתנו לעיתים קרובות. הומואים לסביות וטרנסג'נדרס חייבים בגיוס בדיוק כמו הטרוסקסואלים.

איך מתייחסים להומואים ולסביות בפלסטין?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומוסקסואליות ולסביות נתפסות כגורם זר ומאיים בחברה הפלסטינית. מאוד מאוד נדיר למצוא פתיחות לנושא בחברה הפלסטינית בישראל ועוד יותר מכך בחברה הפלסטינית בפלסטין. במקרים רבים החברה הפלסטינית מנדה הומואים ולסביות. בעוד גברים סובלים מנידוי נשים עשויות גם להירצח באשמת פגיעה בכבוד המשפחה. על כן מאוד מעט לסביות פלסטיניות בוחרות לחיות מחוץ לארון. לפני כשנתיים התארגנה קבוצה ראשונה של לסביות פלסטיניות מישראל, פלסטין, ירדן ומשאר העולם שנקראת אסוואט הומואים פלסטינים רבים נאלצים לברוח מפני קרוביהם ולהסתתר בתוך ישראל. כיוון שהרשויות הישראליות רואות בהם "שוהים בלתי חוקיים" הם סובלים ממעצרים תכופים או מגורשים חזרה לפלסטין. לעיתים השב"כ הישראלי מנסה לשחד אותם באי גירוש תמורת שיתוף פעולה מצדם (גם כך הם נחשדים בפלסטין בבגידה בשל בריחתם לישראל ובשל אורח חייהם). פעמים רבות גירוש חזרה לפלסטין מהווה סכנה ממשית לחייהם. בשל מעמדם הלא חוקי בישראל רבים מההומואים הפלסטינים עוסקים בזנות תחת זהות חדשה. ללא פספורט ומעמד חוקי זה כמעט בלתי אפשרי עבורם לצאת מגבולות ישראל-פלסטין (מבחינה זו יש לאירופאים הרבה דרכים לעזור. רק רעיון). הניסיונות המעטים של קבוצות קוויריות מישראל (כביסה שחורה) לשלב תכנים קווירים בהפגנות משותפות לישראלים ולפלסטינים נגד הכיבוש הסתיימו בבקשה מן הצד הפלסטיני לכבד את הדרישה להצניע את המסרים, את הסגנון ואת הלבוש. יחד עם זאת ייתכן שאם יעשה תכנון מוקדם עם פעילים פלסטינים ויתקיים דיאלוג בעניין יהיה אפשר להסכים על איזושהי פעולה שתתאים לכולם.

אילו עוד הבדלים משמעותיים בין ישראל לפלסטין?[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודם כל, קצת רקע טריטוריאלי. מדינת ישראל מעולם לא הכריזה או קבעה באופן רשמי מהם גבולותיה. פלסטין כמדינה עדיין לא קיימת, אך השואפים לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני בפתרון של הקמת שתי מדינות לשני העמים, נוטים לראות בשטחים שכבשה ישראל ב-1967 (פרט למדבר סיני המצרי ולגולן הסורי) את שטחי מדינת פלסטין העתידית. אבל בניית הגדר על שטחי פלסטין וההתנחלויות הישראליות הרבות על אדמת פלסטין הופכות רעיון זו לפחות ופחות מעשי וכך גם לפחות פופולרי.

בדרך-כלל אקטיביסטים משתמשים במונח "פלסטין" לתיאור השטח שמעבר לקו הגבול שהיה קיים עד שנת 1967. אחרים מעדיפים לכלול גם את שטחה הנוכחי של מדינת ישראל כ"פלסטין", ברומזם לפלסטין ההיסטורית שהיתה קיימת עד הכיבוש של 1948 – לא כמדינה עצמאית אלא כמקום מושבם של הפלסטינים.

על ההבדלים בין שני האזורים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לתושבים הפלסטינים החיים בישראל, הפלסטינים בפלסטין לא קיבלו מעמד של אזרחים ישראלים (פרט לכמה אלפים מן התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים, אשר קיבלו מעמד של תושבות בשל שאיפתה המוצהרת של ישראל לספח את האיזור הטעון מבחינה היסטורית ודתית). האוכלוסייה הפלסטינית בפלסטין, המונה יותר משלושה מיליון בני אדם, חיה כיום למעשה ללא מעמד חוקי, תחת כיבוש צבאי, כפליטים בארצם. בישראל תראו יותר משטרה מצבא ואילו בפלסטין תראו בעיקר צבא. במשך 38 שנים של כיבוש, צבא הגנה לישראל שהיה אמור לספק את כל צרכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית ביסס לעצמו מעמד תוקפני שנועד באופן גורף להגן ולשמור על האוכלוסייה היהודית בהתנחלויות מפני האויב הפלסטיני. כל ישוב יהודי אשר נבנה על שטחי פלסטין נקרא התנחלות (כולל שכונות במזרח ירושלים). פלסטין מבותרת ומחולקת על ידי חומות, גדרות, כבישים ליהודים בלבד ומאות מחסומים. התנועה לפלסטינים בתוך פלסטין היא קשה ביותר. באופן רשמי לישראלים אסור כיום להיכנס אל תוך הערים הפלסטיניות. לעומת זאת זרים יכולים לנוע יחסית בחופשיות בתוך פלסטין, אלא אם כן יש סגר או עוצר. הפערים הכלכליים בין ישראל לפלסטין הם עצומים ובולטים לעין. עלות המחיה בהתאם: מנת פלאפל עולה בתל-אביב 2-3 דולר ובפלסטין פחות מדולר אחד. בפלסטין מדברים בעיקר ערבית, אבל הרבה גם מדברים אנגלית או עברית ואפשר תמיד להסתדר. בישראל מדברים המון שפות. קודם כל עברית, אבל אין שום בעיה להסתדר ברחובות גם באנגלית. כארץ של מהגרים תוכלו די בקלות למצוא גם אנשים דוברי רוסית, גרמנית, צרפתית, ערבית, ספרדית, יידיש, הונגרית, צ'כית, פולנית, רומנית... לאנשים עם נכויות די קשה להסתדר באזור. בשביל לנוע בין הערים ובתוך הערים חייבים להשתמש ברכב או להזמין מונית.

מה לגבי פיגועי טרור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה האחרונה האינתיפאדה הפלסטינית נחלשה מאוד. מדי מספר חודשים עדיין מתרחשים פיגועים בישראל, איך המצב רגוע הרבה יותר יחסית לפיגועים התכופים שהיו לפני 3 או 4 שנים. כיום הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים הוא הרבה הרבה יותר גבוה מלהיפגע בפיגוע טרור. בכל מקרה, אם עדיין מאוד מודאגים אפשר לנסות ולהימנע מנסיעה בתחבורה הציבורית, לוותר על ישיבה בבתי-קפה ומסעדות ולהתרחק מקניונים ומקומות הומי אדם. ירושלים נחשבת להרבה יותר מתוחה מתל אביב. רוב הישראלים יכולים כיום להדחיק די בשלווה את מצב המלחמה וכלל אינם מודעים להשלכות של הכיבוש הישראלי על מצוקת החיים היום יומית של הפלסטינים. כל זאת למרות שהמרחק בין תל אביב לרמאללה הוא מרחק של כחצי שעה נסיעה (מרכז ירושלים-רמאללה כ-15 דקות נסיעה).

מה לגבי אלימות מצד המשטרה/הצבא הישראלי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבה פעמים המפגש של פעילי שמאל עם שוטרים בתוך ישראל מסתיים במעצרים ובאלימות מצד המשטרה. אך הסיכוי שהשוטרים ישתמשו בגז מדמיע, באלות או בזרנוקי מים בתוך ישראל הוא קטן מאוד. פעילים זרים שיעצרו בהפגנה פוליטית מסתכנים בגירוש מהארץ (אם אין לכם כרטיס חזרה – הוא יסופק לכם חינם על חשבון ממשלת ישראל!) ויתקלו בבעיות בניסיונם להגיע שוב לארץ. בשטחים מדובר במציאות אחרת בה שולט הצבא הישראלי ולא המשטרה. מאוד סביר שהפגנה משותפת של ישראלים או זרים יחד עם פלסטינים תסתיים בשימוש בגז מדמיע, כדורי גומי ואפילו באש חיה. אף על פי שניתן ללמוד מניסיון העבר ולנסות לשלוט ברמת האלימות, צריך לקחת בחשבון שזה עשוי להיות מסוכן. אז אם מתכננים פעולה בפלסטין צריכים להיות מאוד מתוכננים וברורים ביחס לפעילות שלנו בשטח. ותמיד לצפות לבלתי ידוע. לעיתים קורה שפלסטינים או פעילי שמאל סובלים התקפות גם מצדם של מתנחלים יהודים. בדרך כלל מדובר בקללות או במכות, אבל מומלץ להיזהר.

ולא חסר גם בעיות אחרות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לסכסוך הישראלי פלסטיני יש עוד הרבה נושאים אחרים שדורשים תשומת לב וטיפול בתוך החברה הישראלית. כדי לתת קצת מושג ולפתח אצלכם סקרנות אספנו כאן לינקים למאמרים ו/או אתרים אשר עוסקים בסוגיות פוליטיות נוספות אשר בוערות בתוך החברה הישראלית. אם יש לכם כוח וזמן, תיקחו את הזמן לקרוא. כדאי לקרוא גם כדי לקבל מושג כללי על החיים בישראל וגם כדי לכוון בזמן הקוויראפשן לנושאים פוליטיים שונים שמעניינים אתכם ומכאן גם לפעולות שונות שאפשר לעשות יחד.

סחר בנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://web.amnesty.org/aidoc/aidoc_pdf.nsf/Index/MDE150172000ENGLISH/$File/MDE1501700.pdf

פלסטינים אזרחי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.mossawacenter.org/en/reports/2000/10/030830.html http://www.arabhra.org/factsheets/factsheet2.htm http://www.nswas.com/

יחסי מזרחים (יהודי אשר היגרו לישראל מארצות ערב) אשכנזים (יהודים אשר היגרו לישראל מאירופה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.ha-keshet.org.il/articles.asp?action=form&article_id=319 http://www.ha-keshet.org.il/articles.asp?action=form&article_id=246 http://www.ha-keshet.org.il/articles.asp?action=form&article_id=453 http://www.ha-keshet.org.il/pictures/pdf_a_n_oct03.pdf http://www.kedma.co.il/Panterim/PanterimTheMovie/EnglishArticles.htm

עוני ואבטלה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.kavlaoved.org.il/katava_main.asp?news_id=1275&sivug_id=4

מהגרי עבודה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.gcim.org/attachements/GMP%20No%2025.pdf http://www.kavlaoved.org.il/word/200205.rtf


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]