משתמש:XxlidorxX/שיחת משתמש:XxlidorxX

לארץ ישראל הגיעו עשרות אלפי עולים מתימן ועימם הביאו מנהגים שונים להלן כמה טקסט מודגש:

טקס החינה , לבוש הכלה :</big> טקס החינה מתקיים שבוע ליפני החתונה,בתחילת הערב מלבישה השמשית את הכלה בשלבים כאשר לכל חלק לבוש יש משמעות סמלית את ראש הכלה היא עוטפת בחיתול המסמל תקווה וברכה לבן זכר שיוולד במהרה.

לאחר מכן עונדת השמשית על צווארה של הכלה את התכשיטים היפים והכבדים. כובד התכשיטים מסמל את עול החיים החדשים ואילו יופיים מסמל את יופייה של הדרך המשותפת בה תלך הכלה עם בן זוגה.

השמשית מאפרת את הכלה אולם באופן שונה ממה שהיה נהוג בתימן. במנהג המקורי האיפור הגיע לשיא מורכבותו בחתונה. ידיה ורגליה של הכלה עוטרו לפני הטקס ואת פניה וצווארה עיטרו רק יומיים לאחר בעילתה. אולי כדי לסמל את כניסתה האמיתית של הכלה לעולמן של הנשים הנשואות. כל דגמי העיטור, המשולש, השיבולת ושלוש הנקודות בהרכבים ובצבעים השונים, נלקחו מדגמי הרקמה שעל השמלה ושלושתם סמלי פוריות מאגיים. כשהכלה לבושה שמה השמשית על צווארה עלי צמח הקרוי "שדאב". צמח זה יחד עם שיני שום המתווספות אליו, משמש סגולה כנגד עין הרע.

לבוש החתן : החתן מולבש בתלבושת מסורתית הכוללת שמלה, כובע, תליון ועלי צמח השדאב.

שלבי הטקס :

בשלב הראשון החתן והכלה מובלים בפעם הראשונה אל מקום האירוע וכל כניסתם מלווה בשירה וריקוד תוך הנפת כלי קטורת, נרות ופרחים. במהלך הערב רוקדים ושרים לפני החתן והכלה ויחד איתם.

הכלה מחליפה לתלבושת נוחה יותר ללא כובע המשולש. את הכובע מחליף "קרקוש" שהוא כובע עדין מעוטר ברקמה וצמוד לראש כמו כן היא מורידה את השרשרת המקיפה את סנטרה ואת התכשיטים המשתלשלים משני צידי ראשה. בשלב האחרון של הערב מכינים את עיסת החינה בטקס המלווה בשירה מיוחדת. הכלה מחליפה תלבושת שלישית והחתן מחליף תלבושת שנייה. הם מובלים למקום האירוע ומלווים בשירה וריקודים מיוחדים למעמד. השמשית מברכת את החתן והכלה ומורחת על ידיהם את עיסת החינה. החינה נמרחת ללא עיטורים מיוחדים כפי שהיה נהוג בתימן, אלא רק כסמל למנהג. לאחר מכן כל אחד מהנוכחים יכול להתכבד ולמרוח חינה על כפות ידיו. הערב נמשך בשירה וריקודים עם החתן והכלה.

שימוש בחינה בימי חולין בתימן : במסגרת צביעת החולין צבעו הנשים בחינה את שיער ראשן והגברים את שערם ואת זקנם המלבין כדי להעניק להם גוון אדמדם. נשים, בערגתן לימי כלולותיהן, צבעו ידיהן ורגליהן בחינה כדי לחדש את נעוריהן, למרק עורן לבל יבלה ולשמח לבבן. בצביעת החולין נמרחת עיסת החינה על השיער , על הידיים והרגליים בצורה אחידה ופשוטה. את המקומות המרוחים כורכים בבד למספר שעות, לרוב בשעות הלילה. לאחר מכן מורידים את כריכות הבד, מקלפים את העיסה הקרושה ורוחצים את האיברים הריחניים והמאדימים. הצבע אינו נמחה במשך שבועות.

קישוריים חיצוניים לי קל http://lee-kal.co.il/article.php?rid=103