משתמש:Yaloni/יואל אלוני באומינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:טיוטה פרטית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Yaloni.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Yaloni.
יואל אלוני בביקור בסיני 1967

יואל אלוני (1915-2013) - יזם וגיבש את כל ההסדרים האירגוניים והניהוליים השונים, הדרושים לניהולו התקין של שירות המדינה, בתקנון אחד – התקשי"ר, ועד לגיל 91 תרם מניסיונו הרב ומבקיאותו בדיני עבודה, ושירת את המדינה בפעילותו במוסד לבוררות מוסכמת. על כך קיבל את אות הוקרה מיוחד מנציבות שרות המדינה

קיצור תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של יואל אלוני היה בן למשפחה מיוחסת מקרקוב שבמערב פולין, ואמו – בת לבעלי אחוזה בבוקובינה. נולד בווינה בשנת 1915, שאליה ברחו הוריו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כי במקום מגוריהם (בוקובינה) עברה החזית בין הצבאות. אחרי המלחמה הוריו שבו לבוקובינה. אביו היה ציוני נלהב והתכונן לעלקובץ:דוגמה.jpg|כותרת 1 ות לא"י, אולם הוא נפטר ממגפת "השפעת הספרדית" אשר פקדה את אירופה ב-1918. לפני מותו הוא ביקש את אמו שתדאג להקנות לו השכלה רחבה ושיעלה ארצה אחרי סיום הלימודים בבית הספר. אמו קיימה צוואה זו. בשנת 1927 היא לקחה אותו לפרנקפורט שבגרמניה, אל קהילה שנוסדה על ידי הרב שמשון רפאל הירש, שמטרתה הייתה לקיים "תורה עם דרך-ארץ" – חיים לפי כל כללי התורה יחד עם פתיות להשכלה המודרנית. יואל שהה שם שש שנים וב-1933, אחרי שהיטלר עלה לשלטון, עבר ללונדון, שם המשיך את לימודיו וקיבלת תעודת בגרות (Matriculation) של אוניברסיטת לונדון. עם סיום לימודיו קיים את צוואת אביו, עלה ארצה ב-1935 והתיישב בירושלים. למד משפטים במכללה של ממשלת המנדט ובמקביל עבד כפקיד במחלקת הבריאות של הממשלה. סיים את לימודיו ב-1941 עם קבלת הדיפלומה במשםטים, ואילו בעבודה התקדם, עד שב-1947 מונה למפקח על הרשומות בנציבות שירוות המדינה שליד המזכירות הראשית של ממשלת המנדט, ושם שירת עד עזיבת האנגלים במאי 1948.

ב-1936 הצטרף ל"הגנה", עבר קורס מ"כ, הושבע לשוטר-עזר (גאפיר), ושמר במקומות שונים, ובינינם במעלה-החמשה אחרי הקמתו ב-1938. במלחמת העצמאות הוצב מול שיך-ג'ראח והשתתף בפעולות שונות, לרבות כיבושה של משטרת מאה שערים.

באוגוסט 1948 שוחרר מן הצבא לפי בקשת מזכירות ממשלת ישראל, אשר רצתה להיעזר בשירותיו בהקמת המנגנון הממשלתי החדש, עקב נסיונו בניהול כוח-אדם ממשלתי בתקופת המנדט. כידוע, האנגלים עזבו את הארץ מבלי למסור את האדמיניסטרציה לגוף כלשהו, ומתוך מגמה ליצור כאן תוהו-ובוהו. נאלצו אפוא לבנות את המנגנון הממשלתי מחדש. תמיד אמר כי זכותו הגדולה היא – ועל כך גאוותו – שכאחד העובדים הבכירים, היה לו חלק בהקמתו ובעיצובו של שירות המדינה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. היה אחראי להנהגת שיטות שכר ותנאי-עבודה אחידות בשירות המדינה, לניהול משא-ומתן על כך עם ההסתדרות ועם ארגוני העובדים, להעברת חוקי שירות המדינה (מינויים, גימלאות, משמעת, פעילות מפלגתית) בוועדות הממשלה והכנסת, ולהנהגת תקנון שירות (תקשי"ר) אחיד במשרדי הממשלה. ב-1973 מונה לאב בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ויצא לפנסיה אחרי ששימש בתפקיד שיפוטי זה 10 שנים. מאז ועד מותו עסק בדברים שאהב: חזר לאקדמיה ולמד מקרא ותולדות המזרח הקדום באוניברסיטה העברית, כתב את זיכרונותיו, ועד שנת 2007 שימש כבורר במוסד לבוררות מובכמת בשירות הציבורי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]