משתמש:YarCaLe/קליאופטרה מינו ומריה חולבה
מריה חולבה (בלועזית: Maria Holeva) וקליאופטרה מינו (בלועזית: Kleopatra Minou) היו שתי אחיות יווניות, חסידות אומות העולם, שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה ממוות בידי הנאצים.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף קיץ 1941, קליאופטרה מינו פגשה שלושה חיילים יהודים בצבא הבריטי - אהרן ירושלמי, אשר שוורץ ומשה ויינבאום, בעת שהסתתרו בבית משפחת צורצאס, קרובי משפחתה של מינו, בכפר קלוטרוניון ביוון. בחיפוש אחר דרך בריחה, מינו הסכימה לסייע לשלושתם ולארח אותם בביתה שבאתונה, שאותו חלקה עם אחותה, רופאת השיניים, מריה חולבה.[1] [2]היא השיגה עבורם תעודות-זהות מזויפות, וליוותה את ויינבאום וירושלמי ברכבת לאתונה, על מנת לבדוק את המצב שם. לאחר מספר ימים, שוורץ נסע גם הוא ברכבת לאתונה, בלוויית לאונידס צורצאס, אבי המשפחה שהסתירה אותו.[3]
ביתן של האחיות היה במרכז העיר, היכן שפעלו אנשי גסטפו, חיילים ומלשינים, ואף על פי כן האחיות לא חששו להסתיר את שלושת החיילים היהודים. יתרה מזאת, רבים מלקוחות מרפאת השיניים היו חיילים גרמנים, אך הם לא חשדו בכך שהאחיות חולבה ומינו מסתירות את השלושה. בנוסף ללקוחותיה, חולבה סיפקה טיפול רפואי לשלושתם, כאשר הם נזקקו לכך. באותה התקופה, המזון הוקצב לתושבים, ומכיוון שהחיילים לא היו רשומים וזכאים לכך, חולבה ומינו רכשו עבורם מזון באופן בלתי-חוקי, וחלקו את מזונן עם החיילים. בזמן שהותם של החיילים בביתן, חולבה הייתה המפרנסת העיקרית, אך גם מינו סייעה בפרנסת המשפחה, ומכרה תכשיטים וחפצים יקרי-ערך.
מספר חודשים לאחר מכן, שלושת החיילים נאלצו לעזוב את מקום המסתור, ועברו להתגורר אצל קרובי משפחה של האחיות. בחורף 1942, אהרן ירושלמי נעצר ונכלא בידי הגרמנים, בעת שניסה לברוח בסירה לכיוון מצרים. בסוף אותה השנה, משה ויינבאום נעצר אף הוא בידי הגרמנים. קליאופטרה מינו ביקרה את שניהם במשך תקופת מאסרם, והביאה להם אריזות מזון.[1][2]אשר שוורץ נעצר על ידי הגרמנים כאשר התפתה להיפגש עם מבריחים שהיו אמורים, לכאורה, להעבירו בצוללת למצרים.[3]
באותה התקופה, חולבה ומינו הצטרפו למחתרת, ובשנת 1943 הן נעצרו ועונו על ידי הגסטפו, באשמת סיוע ליהודי בשם אלכס קורלנסקי, ונאסרו למשך שישה חודשים.[2][1]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתום המלחמה, האחיות שמרו על קשר הדוק עם שלושת החיילים שהסתירו בביתן. השלושה התארחו אצלן באתונה, ולאחר מכן, קליאופטרה ביקרה אותם בישראל.[3]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 באוקטובר 1967, קליאופטרה מינו הוכרה כחסידת אומות העולם, ונטעה עץ לאות כבוד, בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. ב-19 במרץ 1968, מריה חולבה הוכרה גם היא כחסידת אומות העולם, אך לא יכלה להשתתף בטקס, עקב מצבה הבריאותי הרעוע.[3]