משתמש:Yedidyarashi/צוריאל ראשי
צוריאל ראשי (באנגלית Tsuriel Rashi; נולד ב-ט' אייר תשל"ז (27 באפריל 1977) הוא חוקר ישראלי בתחומי התקשורת והאתיקה המקצועית, מרצה בכיר בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוריאל ראשי נולד בתל-אביב לחיים ולנעמי ראשי. ראשי גדל בפתח תקווה ולמד בישיבה התיכונית שעלבים.
לאחר לימודיו התיכוניים החל ללמוד בישיבת ההסדר אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן. את שירותו בצה"ל עשה כלוחם בגדוד 51 בחטיבת גולני. בתחילת שנת 1997 נפצע בתאונת אימונים בביה"ס לחי"ר, וכתוצאה מכך הפרופיל הקרבי שלו ירד. בשירות המילואים עבר קורס רבנים צבאיים והחל לשמש כרב גדוד 13 בחטיבת גולני ובהמשך שימש כרב החטיבה במילואים. במהלך תפקידו זה נחשף רבות לטיפול בחללי צה"ל.[1] לאחר כ-20 שנות שירות מילואים בחטיבת גולני עבר לשרת כקצין תודעה ולוחמה פסיכולוגית בפיקוד צפון בדרגת רס"ן.
לאחר השירות הצבאי החל ללמוד לתואר ראשון בחינוך במכללה האקדמית הרצוג בהתמחות תנ"ך ותושב"ע. בהמשך החל ללמוד ביחידה לעיתונאות ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן. הוא סיים לימודים אלו בהצטיינות. במקביל לימד ראשי באותן השנים בישיבה התיכונית "דרכי נעם" בפתח תקווה.
בשנת 2003 החל ללמוד לתואר שני במחלקה למדעי המדינה עם התמחות בתקשורת. קבלתו למסלול מחקרי הייתה מוטלת בספק בגלל הישגיו הגבוליים.[2] עבודת המאסטר שלו עסקה בתיאוריות אודות תפקידי תקשורת ההמונים והשפעותיה בראי ההלכה והמסורת היהודית בהנחיית פרופ' סם ליימן-וילציג וד"ר משה הלינגר.
בשנת 2007 השלים את עבודת הדוקטורט שלו. גם היא בהנחיית פרופ' סם ליימן-וילציג וד"ר משה הלינגר. כותרת המחקר הייתה: "תקשורת, יהדות ואתיקה: חובת הציבור לדעת - הלכה ומעשה".
עשייה מקצועית ואקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 החל להרצות בחוג להוראת התקשורת במכללת ליפשיץ בירושלים, ובשנת 2007 החל לשמש כראש החוג לתקשורת במכללה זו. בשנת 2009 הצטרף להנהלת מכללת ליפשיץ.
כתוצאה מאיחוד בין מכללת ליפשיץ ומכללת הרצוג בשנת 2013, החל לשמש כראש החוג לתקשורת וחבר הנהלה במכללת הרצוג. כמו כן ניהל ד"ר ראשי את תכניות הלימודים למגזר החרדי במכללת הרצוג.
בין השנים 2004-2005 כתב ראשי תכנית הלימודים עבור משרד החינוך למגמות תקשורת במערכת החינוך הדתית בנושא 'תקשורת ויהדות' בהיקף של 1 יח"ל. מאז השתתף בכתיבת שאלות לבחינת הבגרות בתקשורת, ובמשך תקופה ארוכה לימד את הנושאים הללו במסגרת השתלמויות המורים בחינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) על מנת להכשיר את מורי החמ"ד להוראת יחידה ייחודית זו. זאת כיוון שלא קיבלו לכך הכשרה במהלך לימודיהם האקדמיים.
בין השנים 2008-2009 אף עבד באגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך, ועסק בפיתוח תכנית לימודים בתקשורת לחטיבה העליונה. כמו כן עמד ראשי בראש ועדת היגוי מלווה לתחומי התקשורת והאמנויות בחינוך הדתי ותרם להתאמת התוכניות השונות לצרכי החמ"ד, ובהמשך היה שותף לוועדת המקצוע הארצית לכתיבת תכנית הלימודים החדשה בתקשורת לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי.
תחומי מחקר והוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקשורת ויהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקריו של ראשי עסקו בהיבטים שונים של הקשר בין התקשורת ליהדות. מחקרים אלו עוסקים גם בהיבטים סוציולוגיים ותקשורתיים[3] כמו גם בהיבטים פילוסופיים, אתיים והלכתיים.[4] במאמר שפרסם, השווה לראשונה בין הגישה הרווחת בדבר זכות הציבור לדעת בעולם המערבי ובין גישות שונות בעולם היהודי: בין הגישה החרדית כי זכות הציבור לא לדעת, ובין הגישה העולה מספרות האתיקה העברית שחובת הציבור לדעת.[5] כמו כן פרסם ראשי מאמר המנתח לראשונה את עמדות הרבנים השונים באורתודוכסיה היהודית החל משלהי המאה ה-19 ביחס למדיה,[6] ועסק במידת האמינות שמעניקים רבנים לעיתונות בעת פסיקת ההלכה.[7]
מאמרים שונים של ראשי עוסקים בהתמודדות של המנהיגות החרדית, התקשורת החרדית והרחוב החרדי עם כניסת הטלפונים החכמים לשוק התקשורת[8] ועם מקומו של האינטרנט בחברה החרדית.[9] בתוך כך עסק בניתוח תוכן של התקשורת הממסדית החרדית ושל הפשקווילים[10] המשקפים, לא פעם, זרמים שונים בחברה זו.[11]
בין השנים 2015-2017 פרסם ראשי מחקרים עם פרופ' מקס מקומבס, מעצב תיאוריית סדר היום (Agenda Setting). זאת לאחר שפרופ' מקומבס נחשף למחקרו של ראשי, המחבר לראשונה בין תיאוריית סדר היום ובין העולם הדתי תוך ניתוח תקנה יהודית בדבר עיכוב התפילה בקהילות ישראל.[12]
מחקרם הראשון של מקומבס וראשי עסק בניתוח העשייה התקשורתית של תנועת חב"ד לאור תיאוריית סדר היום.[13] מחקרם השני ניתח את התנ"ך לאור תיאוריה זו.[14] כמו כן פרסם ראשי מאמר נוסף בעניין השפעת תיאוריית סדר היום על זיכרון השואה.[15]
ראשי ערך את הספר תקשורת ויהדות בשנת 2008 יחד עם העיתונאי מוטי זפט. הספר מכיל סדרת מאמרים על היבטים שונים של יהדות ותקשורת – פילוסופית, סוציולוגית, חברתית ודתית.
אתיקה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007 החל ד"ר ראשי לחקור יחד עם חתן פרס ישראל, פרופ' אסא כשר, היבטים יהודיים של האתיקה המקצועית. לאחר שראשי ניתח בעבודת הדוקטורט היבטים יהודיים של האתיקה העיתונאית, החלו ראשי וכשר לחקור יחד במסגרת פוסט-דוקטורט בין השנים 2007-2018 את ההתייחסות בארון הספרים היהודי לאתיקה מקצועית בתחומים רבים.[16] בשנים אלו פרסם ראשי מספר מאמרים בנושא אתיקה ויהדות.
מאז 2007 ראשי מרצה וכותב מערכי הדרכה על אתיקה מקצועית בפני ארגונים שונים – החל מצה"ל והמשטרה דרך משרדי ממשלה וגופים פרטיים. בתוך כך פרסם ראשי מאמרים שונים בעיתונות הפופולרית על סוגיות אתיות.[17]
בשנת 2016 מונה ד"ר ראשי לנציג ציבור בוועדת האתיקה של לשכת העיתונות הממשלתית,[18] וכנציג ציבור במועצת העיתונות.
רטוריקה והופעה בפני קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר ראשי עוסק רבות בהוראת הרטוריקה והופעה בפני קהל. ראשי החל להורות תחום זה כאשר היה מרצה מתחיל בחוג לתקשורת במכללת ליפשיץ. בהמשך החל להרצות בפני סטודנטים לחינוך מתוך ההבנה שכל מורה צריך ללמוד רטוריקה. בהמשך החל ללמד בפורומים מקצועיים[19] ניהוליים, פיקודיים והסברתיים. בשנת 2016 סייע בתחום הרטוריקה בפרוייקט "האחים שלנו"[20]
בשנת 2018 נבחר למרצה מצטיין באוניברסיטת בר-אילן. כמו כן הוא נבחר על ידי התאחדות הסטודנטים בישראל כאחד מ-12 מרצים מצטיינים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, והוכתר כמרצה מעורר השראה לשנה זו.[21]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר צוריאל ראשי גר בפתח תקווה, נשוי לתמר ואב לשלושה ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הרב שחושב שיצחק אבינו לא היה מוצא היום שידוך" – על הרב שטיינמן, ידיעות אחרונות, 26.12.2016
'הפרחים למי? על אתיקה עיתונאית ומקצועיות'. 13 ביולי 2017, אתר NEWS1:
הרצאות מצולמות:
הרצאה על פשקווילים בבית הספרים הלאומי:
ראיונות:
ראיון בעקבות הזכייה בתואר מרצה מצטיין ומרצה מעורר השראה:
כתבה באנגלית על ד"ר צוריאל ראשי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[1] http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/776/750.html
[2]קבלה לתואר שני – סביר ולא מזהיר: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10210160407301116&set=a.1129773718993.169395.1066714954&type=3&theater
[3] הלינגר, משה וראשי, צוריאל. (תשע"א). 'המיעוט החרדי והתקשורת הציבורית בישראל: בסיס לדיאלוג תרבותי המבוסס על תפקיד התקשורת בעיצובה של חברה אזרחית'. תרבות דמוקרטית 13, עמ' 119-139.
Rashi, Tsuriel and Hellinger, Moshe. (2012). 'The Ultra-Orthodox Minority and Public Communication in Israel: A Communication-Oriented Reading of Religious Tradition as a Model of Reducing Cultural Conflict. Democratic Culture 13, pp. 185-213.
[4] Rashi, Tsuriel. (2012). 'Freedom of Speech, Communication, and Interfaith Dialogue: The Jewish Perspective'. Brown, Daniel (Ed.) A Communication Perspective on Interfaith Dialogue: Living within the Abrahamic Traditions. Fordham University Press, pp. 139-150.
[5] Rashi, Tsuriel. (2010). The Public's Right to Know in Liberal-Democratic Thought Vs. The People’s “Obligation to Know” in Hebrew Law. Empedocles: European Journal for the Philosophy of Communication, vol. 1 no. 1, pp. 91-105.
הרצאה מצולמת בעניין "חובת הציבור לדעת": http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/11153
[6] http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=124
המאמר המלא מופיע ב:
Rashi, Tsuriel. (2011). Divergent Attitudes within Orthodox Jewry toward Mass Communication. The Review of Communication. Vol. 11 no. 1, pp. 20-38.
[7] Rashi, Tsuriel. (2012). Media Credibility and Its Reflection in Jewish Responsa from the Eighteenth to the Twenty-First Century. Journal of Communication and Religion. vol. 35 no. 2, pp. 96-109.
[8] Rashi, Tsuriel. (2013). 'The Kosher Cell Phone in Ultra-Orthodox Society: A Technological Ghetto within the Global Village?' Campbell, Heidi. (Ed.) Digital Religion: Understanding Religious Practice in New Media Worlds. Philadelphia, PA: Routledge, pp. 173-181.
[9] על האינטרנט והחרדים:
http://www.srugim.co.il/22428-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C
[10]
Rosenbreg, Hananel & Rashi, Tsuriel. (2015). 'Pashkevillim in campaigns against new media: What can pashkevillim accomplish that newspapers cannot?' In: H. Campbell (Ed.), Digital Judaism. London: Routledge, pp.161-182.
רוזנברג, חננאל וראשי, צוריאל. (2015). "(מדיום) חדש מפני ישן תוציאו": הפשקווילים במאבקם למען הסלולר הכשר. עיונים בשפה וחברה, 6(2).
[11] ידיעה על מדיה חרדית:
http://www.bhol.co.il/43403/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A6%D7%97-%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%A8-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%AA%D7%97-%D7%A4%D7%94-.html
[12] Hellinger, Moshe & Rashi, Tsuriel. (2009). The Jewish Custom of Delaying Communal Prayer: A View from Communication Theory. The Review of Rabbinic Judaism, vol. 12 no. 2, pp. 189-203.
[13] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001089823
Rashi, Tsuriel and McCombs, Maxwell. (2015). 'Agenda Setting, Religion and New Media: The Chabad Case Study' Journal of Religion, Media and Digital Culture vol. 4 no. 1, pp. 128-153.
[14] https://www.essachess.com/index.php/jcs/article/viewFile/389/435
[15] Rashi, Tsuriel and Hershkowitz, Isaac. (2013). 'The Media Memory Agenda and the Struggle against Holocaust Deniers'. Contemporary History in the Digital Age. Bruxells: Peter Lang, pp. 191-200.
[16] אתיקה ביהדות: https://www.youtube.com/watch?v=ive3pV0PXDo
[17] ראשי, צוריאל. (2011). 'חיסיון מקורות עיתונאים על פי תקנוני אתיקה עיתונאית ועל פי המשפט העברי'.
ספר עמדות: תקשורת: יעדים ואתגרים. אלקנה: הוצאת מכללת אורות ישראל, עמ' 143-167.
[18] חבר ועדת האתיקה של לע"מ: http://www.gpo.gov.il/%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%9E/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9/
[19] עקרונות הדיבייט: https://www.youtube.com/watch?v=qA5hAsJRW7E
[20]
http://mobile.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast-q2_2017/Article-ba85bb6d40bbb51004.htm
[21] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5250808,00.html