משתמש:Yoav shefer/ראובן מרקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ראובן מרקין (1934-), בלשן עברי, שעבודתו המדעית כרוכה במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסופיה, בירת בולגריה, ב 7 בנובמבר 1934, לאביו משה (מוריץ) מרקין, יליד בוריסוב (רוסיה הלבנה), ולאמו מרים, ילידת העיירה פשטרה (Peshtera) שבהרי הרודופים במרכז בולגריה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הייתה בולגריה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית, ונחקקו בה חוקים נגד היהודים בדומה לחוקי נירנברג. באביב 1943 גורשו יהודי סופיה ופוזרו במקומות נידחים ברחבי המדינה. בתום המלחמה, חזרה המשפחה לסופיה וראובן המשיך בלימודיו לאחר הפסקה של קרוב לשנתיים. בשנת 1948, התחיל את לימודיו בגמנסיה הקלאסית הראשונה בסופיה ובראשית אפריל 1949 עלתה המשפחה לישראל. ראובן שלא ידע מילה אחת בעברית, למד את השפה החדשה בכפר הנוער בן שמן בו שהה בשנים 1949-1951. בתום תקופת בן שמן, חבר למשפחתו בירושלים והשלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית (1951-1953).

האוניברסיטה והאקדמיה ללשון העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגייס לצה"ל והתנדב ליחידת סילוק פצצות, שמנתה בשעתו חמישה קצינים וחיילים. בשנת הלימודים תשט"ז החל את לימודיו באוניברסיטה העברית, בחוג לגיאולוגיה, אבל כעבור שנה שינה את מסלול לימודיו ולמד בלשנות ולשון עברית. סיים את כל שלבי לימודיו (תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי) באוניברסיטה העברית. בשנת 1959 עם הקמת המילון ההיסטורי, מפעלה המדעי המרכזי של האקדמיה ללשון העברית, הוזמן על ידי מורהו באוניברסיטה, פרופסור זאב בן-חיים, להיות אחד משלושת עובדיו המדעיים הראשונים של המפעל החדש. בשנים 1959 עד 1969, עסק יחד עם שני חבריו לעבודה, פרופ' גד בן-עמי צרפתי ופרופ' ישראל ייבין בעיבודם המילוני של חיבורי העברית העתיקה (בתקופה שמן המאה השנייה לפנה"ס עד אמצע המאה האחת-עשרה). בשנת 1969, עם פתיחת מדור העברית החדשה, ריכז ראובן מרקין את העבודה במדור החדש ועמד בראשו במשך כשלושים שנה, עד לפישתו לגמלאות ב1 בינואר 2000.