לדלג לתוכן

משתמש:Yoavgedalia/יום העלייה לארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בט"ו סיון תשע"ו אושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק, "יום העלייה לארץ ישראל" שניזום על ידי 3 חברי הכנסת: רוברט אילטוב, אברהם נגוסה, מיקי זוהר וחיליק בר. היום יחול ביום ז' בחשון. ביום העלייה, בתי ספר ילמדו על התרומה הייחודית של העלייה ושל עולים שהגיעו ארצה. בין היתר, גם יהיה אירוע מיוחד בישיבת הממשלה, בבית הנשיא, בצה"ל ובמשטרה. בהסבר להצעת החוק, צויין: "שגשוגה של מדינת ישראל הושג, בין השאר, הודות לאותם אלו שעזבו את שהיה להם בניכר ועלו לארץ ישראל. יתרה מכך, העלייה לישראל היא סמל להיסטוריה היהודית בה היהודים קיימו את חייהם בארץ ישראל, גורשו ממנה, אך לא זנחו אותה לרגע וחזרו אליה, לביתם ההיסטורי, כחלק מהפלא הציוני והלאומי". מבחינת לימוד האזרחות, חקיקת החוק מציבה קושי לא קטן בהבנתה של תפקידה של מדינת ישראל. האם היא מדינת יהודים, למעט מיעוטים אחרים? בלשונה של מגילת העצמאות, "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית". האם יש מקום – באותה המידה כמו בחוק השבות (1950) - לתת עליונות לעם אחד או לאום אחד? אז, נטען שהמדינה חייבת להתייחס באופן שוויוני לכל אזרחיה, אבל לאלו שהם לא אזרחיה, התייחסותה יכולה להיות לא שוויונית. כלומר, מדינה יכולה להעדיף מהגרים ממקום אחד לעומת השני; אמריקה שמה מכסה על מספר היהודים שיכולים לעלות בזמן השואה, והדם עדיין על ידיה בעקבות רציחתם של מליוני יהודים שלא מצאו מפלט באף מקום בעולם. גם, במחוז קוויבק, קנדה, נותנים העדפה למהגרים דוברי צרפתית. אבל, כאן, השאלה נשאלת, כשחוגגים את עלייתם של עולים יהודים, תושבי ישראל, הלא דבר זה מפלה נגד תושבים לא יהודיים, נוצרים, ערבים ודרוזים? דבר זה מהווה חומר למשחבה בנוגע לעתידו של חוק זה וחוקיותו.