משתמש:YonitBG/תרגילי מוח בעבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

{{לאחד|התעמלות המוח}} *תרגילי מוח ® Brain Gym* היא *תכנית חינוכית מקיפה המשפרת חיים ולמידה באמצעות תרגילי תנועה קלים*

תרגילי מוח ® Brain Gym הינא תכנית חינוכית המשפרת חיים ולמידה באמצעות תנועה למעלה מ-20 שנה וביותר מ-80 מדינות בעולם. השיטה אשר פותחה ע"י ד"ר פול וגייל דניסון מבוססת על תהליך איזון הכולל תרגילי תנועה קלים ומהנים המכוונים לשיפור פעילות ממוקדת והמביאים לשיפורים משמעותיים בחיי היומיום. בעזרת תהליך האיזון בתרגילי מוח לומדים איך לשפר יכולות אישיות ומקצועיות, איך לעזור לילדים להצליח בלימודים ובכישורי חיים ואיך לשלוט בחיים בחופשיות ובהנאה.

בשנת 1990, ה-National Learning Foundation -גוף משימתי מטעם הבית הלבן, בחר בשיטת תרגילי מוח בארה"ב כאחת מ-12 תכניות נבחרות כדוגמה לחדשנות בלמידה.

מטרות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדובר בשיטה חינוכית מתחום הקינסיולוגיה (תורת התנועה). בבסיס השיטה הגישה שכל אחד יכול לשפר את התפקוד שלו בחיי היומיום ברמה הפיסית, הרגשית והקוגניטיבית. תפקוד לקוי מצביע על כך שהאיזון בפעילות הנבחרת הופר. הסיבות אינן רלוונטיות להשגת התוצאה אלא הרצון של האדם להגיע לרמה הבאה של היכולות שלו. כאשר האדם משיג את השליטה והאיזון בתפקוד שלו לפעילות שבחר בסיטואציה הספציפית, ההישג נשמר ואף מתעצם עם חלוף הזמן. כדי לשמר ולהעצים את ההישג כל שעל האדם לעשות לאחר האיזון הוא להמשיך ולפעול בסיטואציה שבחר. מהר מאד יתגלה שהתפקוד במציאות עולה על חווית האיזון וככל שממשיכים בפעילות השיפור הולך ומשתפר.

תרגילי מוח הינה שיטה המגבירה חיים ולמידה באמצעות תנועה. ד"ר פול דניסון טבע את המשפט: "התנועה היא השער ללמידה". למעלה מ-30 שנה וביותר מ-80 מדינות, תרגילי מוח עוזרת לילדים, מבוגרים וקשישים: • ללמוד כל דבר מהר יותר ובקלות יותר • לבצע טוב יותר פעילות ספורטיבית • להיות יותר ממוקד ומאורגן • להתחיל ולסיים פרויקטים בנוחות • להתגבר על אתגרי למידה • להשיג רמות חדשות של מצוינות • לשפר את החשיבה, הזיכרון והראיה • להצליח בלימודים ובעבודה

הגישה החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה החינוכית של תרגילי מוח מבוססת על המודל של מימוש הפוטנציאל האישי הגלום בכל אחד באמצעות הקניית ורכישת ערכים. בעבודת האיזון לפעולה בתרגילי מוח בוחר האדם את המטרה (הפעילות) בה הוא רוצה להשתפר. הגישה ממוקדת תוצאה ואינה מחפשת שיום לתופעה או קושי כזה או אחר. בתרגילי מוח רואים בקושי הזדמנות לצמיחה והתפתחות. הגישה אינה מצדדת באבחונים העלולים להגביל את שדה הפוטנציאל האינסופי של האדם. האדם מכיר את יכולותיו ורצונותיו באופן הטוב ביותר ולכן אך טבעי שהוא יבחר את הכיוון בו הוא מעוניין להשתפר. התכנית נבנתה בתחילה עבור לומדים צעירים אך עד מהרה התגלתה כתכנית מקיפה ושימושית לשיפורים ברמה הפיסית, הרגשית והקוגנטיבית.

איזון לפעולה - תהליך העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך העבודה בתרגילי מוח נקרא איזון לפעולה והוא מורכב מ-5 צעדים:

  1. ח.פ.צ. חיים - ביצוע של מספר תרגילי תנועה כהכנה לתהליך כולו. תרגום חופשי למונח PACE באנגלית.
  2. קביעת מטרה - בחירת פעילות בה רוצים לשפר את היכולות האישיות ברמה הפיסית, הרגשית ו/או המנטאלית.
  3. פעילות מקדימה - ביצוע הפעילות הנבחרת כאן ועכשו בליווי מספר בירורים בפעילות הנבחרת כדי לסמן באופן אישי את הקושי בו מצוי האדם.
  4. תפריט למידה - בחירה של תרגיל תנועה אחד או יותר ממבחר תרגילי התנועה בתרגילי מוח.
  5. פעילות מסכמה - חזרה על הבירורים שנבחרו בפעילות המקדימה וביצוע מחודש של הפעילות הנבחרת לאחר השינוי.

התהליך עצמו אורך בין דקות ספורות לשעה ויותר. השינוי מופיע מייד ועל האדם רק לשים לב לשינוי. התהליך מבוסס על בחירתו ורצונו של האדם: החל מבחירת המטרה דרך בחירת תרגילי התנועה וכלה בפעילות המסכמת.

יישומים של השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגילי מוח מיושמת בבתי ספר ברחבי העולם ובארץ, בארגונים ומוסדות, בבתי אב בכ-90 מדינות ברחבי העולם. הורים ומורים לומדים את השיטה ונעזרים בה בחינוך ובגידול ילדיהם.

תיאור מקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1989 אירעה התפוצצות שתי רכבות ב-Ufa כ-1,200 ק"מ דרום-מזרחית למוסקבה. גל התפוצצות היה שווה לעשרת אלפים טון של TNT , הטמפרטורה מההתפוצצות עלתה ל-815-980 מעלות צלסיוס, 780 מתוך 1,284 הנוסעים בשתי הרכבות מתו (חלקם מיידית וחלק לאחר מכן). מאות ילדים שניצלו מההתפוצצות היו בטראומה קשה ביותר-חלק ללא אצבעות, אף או שפתים; קשיים בנשימה. הילדים היו זקוקים לעזרה פסיכולוגית ורפואית מיידית כדי להתגבר על תרדמת והלם. כל הילדים סבלו מטראומה פיסית: עצמות מסיביות שבורות וכוויות שכיסו 40-85% מהגוף שלהם. בימים הראשונים אחד מכל 6 ילדים מת בידיים של הצוות הרפואי ד"ר סבטלנה מאסגוטובה, דיקן המחלקה לפסיכולוגיה יישומית באוניברסיטה הרוסית הפתוחה במוסקבה, נקראה לעזור לילדים שנפגעו.

ד"ר סבטלנה מאסגוטובה הייתה המומה מחוסר הכלים שהיו לה לעזור לעולם הפנימי של ילדים אלו. כאשר ראתה כל כך הרבה ילדים בתרדמת, הלם או מפגינים סימנים של פוביה עמוקה, החלה לחוש חסרת אונים: "נדהמתי לגלות שאף אחת מהשיטות שלמדתי בהכשרה הקודמת שלי יכלה לעזור בלהביא ילדים אלו לשלבים התחלתיים של שיקום. "

למרות הכשרה אקדמית נרחבת וניסיון מקצועי רב הידע שלה היה בעיקר לאנשים שכבר שוקמו מהלם. הגישות המקצועיות שלה נסמכו על מילים ולפניה היו כמויות של ילדים שלא יכלו אפילו לדבר. "בייאושי הרב הלכתי לפי האינסטינקטים שלי ולקחתי ספר קטן כתום בשם תרגילי מוח ע"י ד"ר פול. א. דניסון וגייל א. דניסון ופתחתי אותו." (ד"ר סבטלנה מאסגוטובה בספרה מטראומה לשיקום)

"לא הכרתי דבר שיכול לקחת ילדים כה מהר מטרגדיה בעבר למציאות עכשווית" "אוניברסיטאות ומדענים רוסיים נוכחו שתרגילי מוח עובדים היטב". לפחות 6 ילדים שהרופאים לא נתנו להם סיכוי לחיות שרדו בזכות העבודה בתרגילי מוח. "גיליתי שהוספת תנועות התפתחותיות מזרזת ומעשירה את תהליך הריפוי". ד"ר סבטלנה מאסגוטובה בספרה מטראומה לשיקום

ד"ר סבטלנה מאסגוטובה פרסמה יותר מ-70 מאמרים ברוסיה ובפולין על השפעות התפתחותיות של פעילויות תרגילי מוח והיתרונות של תוכניות שילוב רפלקסים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר פול דניסון, תרגילי מוח התענוג שבלמידה, הוצאת אדוואנס, נובמבר 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

?UNIQ2290c8424456343b-references-00000000-QINU?