לדלג לתוכן

משתמש:Zeevsh/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Zeevsh.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Zeevsh.

ביתניה תחתית ביתניה תחתית Emek-beit-shean.svg ביתניה תחתיתביתניה תחתית (למפת עמק בית שאן מוגדלת)

ביתניה תחתית

שדות ומטעי חוות ביתניה בשנת 1913

שלט אתר מורשת וההכוונה לאתר ביתניה תחתית הוא שמה של חווה חקלאית שנוסדה ב-1913 על ידי יק"א, ממערב לנהר הירדן ומדרום לחוות כנרת ליד דגניה א. המקום הוא אתר מורשת.

בתחילה נקראה החווה א-סַחְ'נֶה (המקום החם). השם ביתניה ניתן לה על ידי יהושע ברזילי שהיה סופר ופעיל ציוני. הוא ביקר במקום בימיה הראשונים של החווה ונתן לה את השם בהשראת הביטוי "ביתן המלך" הנזכר בתנ"ך (מגילת אסתר, פרק א', פסוק ה').[1] השם הוא צרוף המילים ביתן-יה. בתחילה כונתה החווה בשם "ביתניה", אך לאחר שב-1920 הוקמה ביתניה עילית שנקראה על שם החווה, החלו לקרוא לחווה ביתניה תחתית, כדי להבדיל בין שני האתרים.

תוכן עניינים [הסתרה] 1 היסטוריה 2 גלריית תמונות 3 ראו גם 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה] החווה שימשה כתחנת ניסיונות לבדיקת התאמתם של זני ירקות ועצי פרי שונים לתנאי הגידול באזור, והיא נוהלה על ידי האגרונום גרשון בן-צור. בתחילה הוקצה לחווה על ידי יק"א שטח של 900 דונם[1] (במקורות אחרים מופיע הנתון 500 דונם[2]). החווה הוקמה על שטחי אדמה שהיו שייכים לפני כן לאיכרי מנחמיה, שבתמורה קבלו אדמות אחרות. במקום נבנו מספר צריפים למגורי עובדי החווה. חלקם גרו במושבה כנרת ובמנחמיה. הגידולים הניסיוניים הראשונים של החווה היו בהדרים ובירקות המתאימים לגידול בעמק הירדן, כמו ארטישוק, אספרגוס ועגבניות, ששווקו גם בדמשק. דגש הושם על גידול המלון מזן "מלאגה" שהצליח ונשלח עד לרוסיה. מקור המים לחווה היו מי נחל יבנאל, שהובלו אליה בתעלות פתוחות ובאמת מים שהתפצלה לשתי תעלות אחת הובילה מים לכפר השכן עבודיה והשנייה לחוות ביתניה. זמינות מי מעיינות נחל יבנאל איפשרו לחווה לגדל חקלאות שלחין.

מבני מגורים החלו להיבנות בסתיו 1913 והחווה כללה מספר בתים שנבנו מלבני חומר ותבן, לשיכון הפועלים. במקום עבדו 20 פועלים קבועים ועוד כעשרה זמניים. במקום ניטע פרדס על שטח של 550 דונם.

כשנה לאחר הקמתה, התעורר סכסוך בין הפועלים למנהל העבודה במקום. את המאבק הוביל חיים שורר בדרישה שטופסי החשבונות יוצאו בעברית ולא בצרפתית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נלקחו חלק מהפועלים על ידי הצבא הטורקי שישב בסמח' לצורך עבודות כפיה. המקום הוחזק על ידי מספר קטן של פועלים שהביא להזנחה במקום. לאחר המלחמה נפתחה החווה מחדש והפכה להיות חוות הניסיונות היחידה באותה עת בארץ ישראל. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נסגרה החווה שוב ואדמותיה נמסרו ליישובים סמוכים.

לאחר המלחמה עברה החווה כמה גלגולים, בהם ניסיון כושל של קבוצת יהודים מגרמניה לגדל גידולים לייצוא, וקבוצת הכשרה מתנועת הפועל המזרחי (ב-1940), אך היחסים בין קבוצת הפועלים הדתיים לבין הקיבוצים השכנים עלו על שרטון, ואנשיה עזבו את החווה והצטרפו למושב הזורעים שבבקעת יבנאל. במאורעות 1936 - 1939 נבנה במקום בית ביטחון הקיים עד היום. בשנת 1946 התיישב במקום קיבוץ אלומות, שעבר אחר כך לגבעת ביתניה עילית.

ממבני החווה שרד מבנה יחיד בעל שתי קומות ועליו מגדל שמירה.

ביתניה תחתית נמצאת על הדרך שחיברה בין קבוצת כנרת למנחמיה. בתחילת הדרך מצוי קברו של חבר כנרת יוסף זלצמן, שנרצח במקום ממארב בדרכו חזרה מעבודתו בשדה. הוא היה הקרבן הראשון של קבוצת כנרת.

בשנת 1998 לערך החל לפעול במבני החווה, מיזם התיירות "מרכבות הירדן" - טיולי מרכבות רתומים לסוסים באזור. המקום מופעל על ידי אורי שרת, נכדו של יהודה שרת.[3]

ביתניה עילית, שהייתה הניסיון ההתיישבותי הראשון של תנועת השומר הצעיר בארץ ישראל, הוקמה במקום המשקיף על החווה ושאבה את שמה משם החווה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון בן-צור האגרונום והמנהל של חוות ביתניה, היה גם מנהל העבודה בחוות מגדל נפטר ברמת השרון באוקטובר 1963


מבט כללי של על מבני החווה פברואר 2014


המבנים במבט קרוב יותר


ציורה של רחל גיננזבורסקי, ציירת חברת קבוצת כנרת, המתאר את השדרה המובילה אל קברו של יוסף זלצמן. ציור צבע ומים משנת 1935. ברקע משמאל המבנה של ביתניה תחתית ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה] ביתניה עילית לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה] "ביתניה תחתית", מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות, הוצאת כתר ומשרד הביטחון, 2001, עמ' 238-237 קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה] ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביתניה תחתית בוויקישיתוף ביתניה תחתית באתר בית יגאל אלון בהסתדרות החקלאית בגליל - קטעים מתוך דו"ח בועידת פועלי הגליל, כנרת תרע"ה, דבר, 24 באפריל 1929 החוות החקלאיות - ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ-ישראל (תרנ"ט-תרע"ד, 1899-1914), בן-ציון מיכאלי , הוצאת מלוא בע"מ הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה] ^ 1.0 1.1 "ביתניה תחתית", מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות, הוצאת כתר ומשרד הביטחון, 2001, עמ' 238-237 ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל הכנרת וסביבתה, 1999, עמ' 216 ^ מרכבות הירדן קואורדינטות: 32°42′17″N 35°33′56″E

קטגוריות: עמק הירדןישראל: חוותארץ ישראל: חקלאותאתרי מורשת במחוז צפון משובים קודמים