נוירופסיכואנליזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוירופסיכואנליזה היא גישה של חיבור תאורטי בין הנוירופסיכולוגיה המודרנית ופסיכולוגיית המעמקים, בעיקר הפסיכואנליזה.

בעוד שהנוירופסיכולוגיה בשנים אחרונות עסקה בעיקר בתפקודים קוגניטיביים של המוח והפגיעה בהם – כגון זיכרון, קשב, שפה ותפיסת מרחב, הרי שהנוירופסיכואנליזה מנסה לקשר תהליכים מוחיים לתכונות פסיכודינאמיות כגון הלא מודע, הדחקות, מנגנוני הגנה, מבנה העצמי ועולם היצרים.

כמו כן עוסקת הנוירופסיכואנליזה ביישום שיטות טיפול פסיכולוגיות מעמיקות לאנשים שעברו פגיעות מוחיות, בנוסף לשיטות הטיפול המקובלות שעוסקות בשיקום.

הארגון הבינלאומי לנוירופסיכואנליזה נוסד על ידי מרק סולמס, ומכונה NPSA. בספטמבר 2000 הוקמה השלוחה הישראלית של הארגון, בשם "הפורום הישראלי לנוירופסיכואנליזה". הפורום הוקם על ידי ולמען אנשי מקצוע ממקצועות הטיפול השונים, שמשתפים פעולה למטרות למידה ויצירת גשרים בין הפסיכואנליזה, מדעי ההתנהגות ומדעי המוח. המטרה הייתה ללמוד את המרכיבים הרגשיים, המנטאליים, הפיזיים, התנועתיים, והביו-נוירולוגיים, מכל האספקטים, תוך שמירה על הייחודיות של כל אחת מנקודות המבט.