נורמנדי (CG-60)
 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה |
guided missile cruiser  |
| צי |
 צי ארצות הברית |
| דגל הצי |
.svg){kind=small} |
| סדרה | הסיירות מסדרת טיקונדרוגה |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
Bath Iron Works |
  | |
נורמנדי (CG-60) היא סיירת טילים מונחים מסדרת טיקונדרוגה בשירות צי ארצות הברית. הספינה חמושה בתותחים, בטילים נגד מטוסים, נגד קרקע ונגד צוללות, וכלי נשק נוספים ללוחמת קרקע-אוויר, קרקע-קרקע ואנטי-צוללות. הנורמנדי הייתה ספינת המלחמה האמריקאית הראשונה מאז 1945 שהשתתפה בלחימה כבר בשיט הבכורה שלה. בשנת 1998 היא זכתה בתואר "מספר טילי הטומהוק הגדול ביותר שנורו על ידי סיירת הצי האמריקאי". היא נקראת על שם המערכה בנורמנדי במלחמת העולם השנייה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנורמנדי נבנתה בעיר באת' במדינת מיין, הושקה ב-19 במרץ 1988 ונכנסה לפעולה ב-9 בדצמבר 1989. נמל הבית שלה הוא בנורפוק, וירג'יניה.
בהפלגת הבכורה שלה ב-28 בדצמבר 1990 הצטרפה הנורמנדי לכוחות האו"ם שניהלו את המבצעים הצבאיים במלחמת המפרץ. הספינה הגיעה למפרץ הפרסי דרך תעלת סואץ והים האדום, ובמהלך המלחמה ירתה 26 טילי שיוט מסוג טומהוק, הגנה על ספינות וכלי טיס של בעלות הברית באזור, אכפה את המצור הימי על עיראק וסייעה באיתור והשמדת מוקשים של האויב.[1]
ב-11 באוגוסט 1995, נורמנדי נשלחה לים האדריאטי כדי לתמוך במאמץ המלחמתי של האו"ם מול סרביה ומונטנגרו, שם שימשה בעיקר בפיקוח על הטיסות במרחב האווירי האדריאטי.
במסגרת חגיגות יובל ה-50 לפלישה לנורמנדי, אירחה הנורמנדי על סיפונה תשעה מוותיקי מלחמת העולם השנייה, וכן כ-15,000 מבקרים שהשתתפו במהלך שבועיים בטקסי הזיכרון שנערכו משני צידי תעלת למאנש.
ב-28 באוגוסט 1995, נורמנדי החלה בפריסה של שישה חודשים לים התיכון, והשתתפה במתקפה על אתרי פיקוד ושליטה בליסינה, בוסניה-הרצגובינה, צפונית למעוז הסרבים הבוסניים באניה לוקה.[2] בתקיפה זו נעשה לראשונה שימוש בדגם חדיש של הטומהוק שהונחה באמצעות GPS.[3]
באוקטובר 1997 השתתפה נורמנדי בתרגיל משותף לציים מ-27 מדינות מול חופי מצרים, ולאחר מכן הופנתה למשימות הגנה אווירית במפרץ הפרסי, אליו הגיעה בזמן שיא של 5 ימים.
הספינה סיירה במפרץ הפרסי במשך ארבעה חודשים וביצעה פעולות יירוט ימיות מוצלחות.
ב-8 באוקטובר 2023, למחרת התקפת חמאס על ישראל, הורה שר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, לשלוח את קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים ג'רלד פורד למזרח הים התיכון, ובכלל זה את הנורמנדי, ואת המשחתות ראמאג', קרני (DDG-64), רוזוולט ותומאס האדנר.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ USS Normandy (CG 60)
- ^ Rip, Michael Russell and Hasik, James M.:The Precision Revolution: GPS and the Future of Aerial Warfare. Naval Institute Press, 2002. מסת"ב 1-55750-973-5. Page 226
- ^ Rip and Hasik, op. cit., pp. 227–228
- ^ "Statement From Secretary Lloyd J. Austin III on U.S. Force Posture Changes in the Middle E". U.S. Department of Defense (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-10-08.