נפתול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נפתול או מֶאַנדֳריוונית Μαίανδρος) הוא צורת נוף המתאפיינת בפיתול של נחל או נהר. השם מאנדר נגזר מהנהר בויוק מנדרס, שבעבר נקרא "מאנדר" ובמהלכו יש פיתולים רבים, שהוזכרו בגאוגרפיקה של סטראבון (כרך 12) ובכתביהם של מלומדים אחרים.

נפתול בולט של נהר מז בצרפת

הופעת הנפתולים מתרחשת בדרך כלל בשטחים מישוריים, שאין בהם נטייה חזקה לכיוון מסוים והקרקע פעמים רבות מורכבת מסחף. הנפתולים אינם יציבים, זרם המים מביא סחף, שעלול למלא חלק מהפיתול ומצד שני הזרם עשוי לחפור נתיב חדש בתוך אדמת הסחף.

בנפתול זרם המים נדחף לכיוון הגדה הקעורה ומוסיף לחפור בה בעוד שהסחף נוטה להצטבר בגדה השנייה, שם המים פחות עמוקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפתול בוויקישיתוף
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.