סופיה ביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופיה ביל
לידה 1837
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1920 (בגיל 83 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קווינס קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סופיה בילאנגלית: Sophia Beale‏; 5 בנובמבר 18371920) הייתה ציירת דיוקנאות וסופרת בריטית שכתבה על אמנות ואדריכלות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביל נולדה במרכז לונדון. אביה היה המנתח ליונל ג'ון ביל ואמה הייתה פרנסס סמית'.[1] אחיה, ליונל סמית' ביל (אנ'), היה מנתח ואחותה, אלן ברוקר ביל, הייתה גם אמנית ושתי האחיות עבדו לעיתים קרובות יחד. גם סופיה וגם אלן ביל למדו בקווינס קולג' (אנ') בלונדון ולקחו שיעורים בבית ספר פרטי לאמנות בניהולו של האמן מתיו לי.

הן בילו תקופות ניכרות בגלריה הלאומית ובמוזיאון הבריטי בהעתקת עבודות של מאסטרים ישנים ועתיקות. מ-1860 עד 1867 לשתי האחיות היה סטודיו בקובנט גארדן. ב-1869, ושוב ב-1872, נסעה סופיה ביל לפריז, שם למדה בסטודיו של שארל ג'ושיה שפלין וגם עבדה כמפקחת באולפן אחר.[2] כשחזרה ללונדון, ביל השתמשה בכסף שהרוויחה כדי לפתוח בית ספר לאמנות ברחוב אלבני (אנ') ליד ריג'נטס פארק.

הטכניקות שלמדה בפריז היו מבוקשות באותה תקופה. ב-1889 היא הייתה בין 2,000 החותמות על הצהרה התומכת בזכות הבחירה לנשים והיא גם פעלה באקדמיה המלכותית לאמנויות (RA) ובאוניברסיטאות כדי לאפשר גישה רבה יותר לנשים.[1]

אף שבמהלך הקריירה שלה חלל התצוגה המרכזי שהיה פתוח לביל היה גלריית Sussex Street של החברה המלכותית של אמנים בריטיים (אנ') (RBA) שבה הציגה כשלושים יצירות, היו לה גם שמונה יצירות שהתקבלו על ידי האקדמיה המלכותית בין השנים 1863 ו-1887. [3] [4] בין 1868 ל-1882 הציגה באקדמיה המלכותית היברניאן (אנ') (RHA) והאגודה לנשים אמנויות (אנ') (SWA) מ-1860-1881.[2]

בשנת 1908 פרסמה ביל את האוטוביוגרפיה שלה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופיה ביל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 HCG Matthew & Brian Harrison (2004). Oxford Dictionary of National Biography Vol 4 (Barney-Bellasis). Oxford University Press.
  2. ^ 1 2 Sara Gray (2009). The Dictionary of British Women Artists. The Lutterworth Press
  3. ^ Brian Stewart; Mervyn Cutten (1997). The Dictionary of Portrait Painters in Britain up to 1920. Antique Collectors' Club
  4. ^ Christopher Wood (1978). The Dictionary of Victorian Painters. Antique Collectors' Club
  5. ^ פרסומים שכתבה. The Louvre, a complete and concise handbook to all the collections of the museum, being an abridgement of the French official catalogues, 1883. The Amateur's Guide to Architecture, 1887. The Churches of Paris from Clovis to Charles X, 1893. Recollections of a Spinster Aunt, 1908.