הצגת המקור של הדף "סיקריקון"

ב[[משנה]],{{הערה|{{משנה|גיטין|ה|ו|ללא=שם}}; {{משנה|מכשירין|א|ו|ללא=שם}}.}} ב[[תוספתא]],{{הערה|תרומות א, ו; גיטין ג, י-יא; עבודה זרה (מהדורת צוקרמנדל) ג, טז.}} וב[[תלמוד]]{{הערה|{{בבלי|גיטין|מד|א}}; {{בבלי|גיטין|נה|ב|ללא=מסכת}}; {{בבלי|גיטין|נח|א|ללא=מסכת}}; {{בבלי|בבא בתרא|מז|ב|ללא=שם}}; {{ירושלמי|ביכורים|א|ב}}; {{ירושלמי|גיטין|ה|ז|ללא=שם}}.}} הוזכרו בכמה הקשרים '''סִיקְרִיקוֹן''' ו'''סִיקָרִין'''.{{הערה|סיקרין נזכרו רק במשנת [[מסכת מכשירין|מכשירין]] פרק א משנה ו.}} "סיקריקונים" אלו היו [[גוי]]ים גזלנים וחמסנים שניצלו את המצב המדיני המעורער של היהודים ב[[ארץ יהודה]] שכלל גזרות שמד (בהם גם [[גזירות אדריאנוס]]) ושדדו קרקעות מהיהודים בכוח הזרוע, תוך איומים על חיי הנגזל. מלכתחילה הייתה הפקעת הקרקעות כעונש על המקיימים את מצוות [[ברית מילה]], כחלק מאיסור [[סירוס]] שהיווה [[עבירה|עבירת חוק]] (מלבד [[עונש מוות]] או [[גלות]] שהיו צפויים למפר החוק), בהמשך הורחבה הענישה אף על סיבות אחרות, כמו אי תשלום מסי קרקע.{{הערה|שם=אלון|[[גדליהו אלון]], '''תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד''', חלק ב, תל אביב תשט"ז, עמ' 122.}}

==אטימולוגיה==
מקור המילה הוא מיוונית: sikarios) σικαριος) ובלטינית: sicarius - רוצח (על שם ה-sica - מין חרב קצרה או פגיון), והמילה "סיקריקון" היא צורה [[יוונית]] שנגזרה מהמילה הלטינית, ופירושה: העניינים הנוגעים במעשי רוצחים ושודדים.{{הערה|שם=הערות ובאורים ב, יג, ג|'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]]''' (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני|שמחוני]]), הערות ובאורים לספר ב, פרק יג, פסקה ג.}} [[רש"י]] בפירושו על התלמוד{{הערה|{{בבלי|גיטין|נה|ב}} ד"ה לא היה, על פי {{ערוך השולחן|חושן משפט|רלו|ו}}.}} מוצא [[נוטריקון]] לכינוי זה במילים "שׂא קרקע". לעומת זאת, פרופ' [[שמואל צבי מרגליות]], לאחר שמציין כמה שיטות בביאור המונח ומקורו, מסיק כי ה"סיקריקון" מתייחס לפעולת העברת בעלות קרקע שלא כדין, ומשם השתלשלה המילה לשמש את תואר הגזלן עצמו ואת "דין סיקריקון",{{הערה|שמואל צבי מרגליות, '''"האשגרה בספרות התלמוד"''', בתוך [[הצופה מארץ הגר|הצופה לחכמת ישראל]], חלק ז, בודפשט תרפג, עמ' 207.}} אך [[יצחק משה אלבוגן]] ופרופ' [[יהודה ליב אשר גולאק]] ערערו במקצת על קביעה זו.{{הערה|ראו {{משמאל לימין|1=I. Elbogen, [http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/download/pdf/2832722?name=Siqariqon "סיקריקון: Eine Studie"], ''Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judenthums'' 69 (1925), pp. 249-257}}; יהודה ליב גולאק, '''לחקר תולדות המשפט העברי''', תקנות כלליות בענייני קרקעות ועבודת אדמה, הע' 3, עמ' 12.}} פרופ' [[יאיר פורסטנברג]] הציע כי השם המקורי של מוסד זה היה "קיסריקון" (kaisarikon), כלומר נכסי הקיסר, והוא עוות בפי היהודים שסבלו מנחת זרועו ל"סיקריקון", כלומר נכסי הרצחן.<ref>יאיר פורסנטברג, "מתחרות להשתלבות: דיני אומות העולם במשנת החכמים על רקע הקשרה הרומי", '''דיני ישראל''' לב (תשע"ח), עמ' 40</ref>

==דין סיקריקון==
[[ספרות חז"ל]] עוסקת בעניין זה בהקשר למה שמכונה "דין סיקריקון" (מכונה במשנה "סיקריקון" סתם):
{{ציטוט|תוכן=לא היה "סיקריקון" ביהודה בהרוגי מלחמה. מהרוגי מלחמה ואילך, יש בה "סיקריקון". כיצד? לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית, מקחו בטל. מבעל הבית, וחזר ולקח מסיקריקון, מקחו קיים ... זו {{מונחון|משנה ראשונה|הוראת חכמים הראשונים}}. בית דין של אחריהם אמרו: הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע; אימתי? בזמן שאין בידן ליקח, אבל יש בידן ליקח - הן קודמין לכל אדם. רבי הושיב בית דין ונמנו, שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש - כל הקודם ליקח זכה, אבל נותן לבעלים רביע |מקור={{משנה|גיטין|ה|ו}}}}.
הרחבת הנושא וביאורו נמצאים ב[[תוספתא]] וב[[תלמוד]] במסכת גיטין: "דין סיקריקון" אומר כי קרקע שנקנתה מסיקריקון, אין לה תוקף גמור של קניין. מה שאומר שבעלי הקרקע הראשונים יכולים לבוא ולהוציא את הקרקע מידי זה שקנה אותה מהסיקריקון. טעם הדבר הוא משום שהנותן את קרקעיתו לסיקריקון אינו מתכוון באמת להקנות לו אותה, אפילו אם הסיקריקון משלם עבורה. שאין מסירת הקרקע נעשית אלא מחמת יראת הסיקריקון. דבר זה אמור אף במי שלאחר שקנה את הקרקע מהסיקריקון, קיבל את אישור הבעלים הראשונים על המכירה, ואפילו שילם אף להם עבורה. שגם בזה תולים לומר שלא אישר בעלי הקרקע את המכירה אלא מחמת יראתו מהסיקריקון. מכוח זה יכול בעלי השדה לשוב מתי שירצה ולהחזיר את בעלותו על הקרקע (אכן אם בעל הבית מכר לו את הקרקע ללא קשר לרכישה מול הסיקריקון, כגון שקנה מלכתחילה מאת הבעלים הראשונים, ורק אחר כך נכנס הקונה לרכישה מול הסיקריקון, הרכישה תקפה).{{ש}}
"דין סיקריקון" זה לא היה מוחלט תמיד:
* בתקופת החורבן ומעט שלאחריה (מה שמכונה אצל המשנה "הרוגי מלחמה"), שאיסור רציחת יהודים לא נאכף בחוק כלל, חלותו של דין זה לא הייתה תקפה, והקונה מסיקריקון קרקע - רכישתו הייתה שרירה. טעם הדבר הוא משום שבתקופה זו המוסר את קרקעו לסיקריקון בעד חייו, ודאי מתכוון להקנות לו את קרקעו ומתייאש ממנה.
* בשלב המאוחר יותר, שבו הייתה רגיעה במצב המדיני של היהודים ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|שלטון הרומאי בארץ ישראל]] (תקופת [[אנטונינוס פיוס]] ואילך), נכנס לתוקף "דין סיקריקון". משום שמסירת הקרקע לידי הסיקריקון באותה תקופה לא הייתה אלא מחמת יראת הסיקריקון, והקונה מאת הסיקריקון, לכשיבואו הבעלים הראשונים ויוציאו ממנו את בעלות הקרקע, יוכל לתבוע את הסיקריקון לדין שישיב את כספם.
* לבסוף, בתקופת [[רבי יהודה הנשיא]] (תחילת [[המאה ה-3]]), הוכרה לשעה חוקיות הפעולה של הסיקריקון, אף על פי שלא היה בזמן של "הרוגי מלחמה" ואף מצב היהודים התחזק ועלה. טעם הדבר היה משום שראו שבעלי השדה חששו לתבוע את הסיקריקון לדין, וכמו כן אנשים היו נמנעים לקנות קרקע מסיקריקון מחשש שמא היא תופקע מהם אחר כך לבעלים הראשונים. מה שגרם ששטחים נרחבים בארץ ישראל נשארו בידי רוצחים אלו.{{הערה|{{ירושלמי|גיטין|ה|ז}}; [[רשב"א]], גיטין נה, ב; שיטות קדמונים, גיטין נה, ב; שו"ת ה[[ריב"ש]], סימן ר"ץ.}} עם זאת, הדבר הוגבל בכמה תנאים: 1. הבעלים הראשונים זכאים ברכישת הקרקע לפני כל אדם אחר. 2. אם אין הבעלים מעוניינים ברכישת הקרקע, או שאין להם מספיק כדי לשלם עבורה, הקונה מהסיקריקון מחויב לשלם לבעלים הראשונים רבע ממחיר תשלום הקרקע (דהיינו שליש מהערך שמשלם לסיקריקון), או למסור להם בפועל רבע משטח הקרקע.{{הערה|זאת מתוך השערה שהסיקריקון, מחמת שהשדה גזולה בידו, מוכר אותה במחיר מוזל 25% משוויה האמיתי ([[רש"י]] בפירושו לתלמוד, גיטין, נה, ב, ד"ה נותן).}} 3. דווקא אם הקרקע עמדה ברשות הסיקריקון לפחות 12 חודש.

==סיקריים וסיקריקון==
ה"סיקריקון" היה מאוחר מקבוצת ה[[סיקריקים]] שבזמן חורבן הבית.{{הערה|שם=אלון}} זו האחרונה, ככל הנראה, נקראה מאוחר יותר בהשאלה ב[[כינוי גנאי]] זה, מחמת בריונותם השלילית ומעשי השוד שלהם (בהתאם לכך אף נקראו אצל [[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|בספרו מלחמות היהודים.}} גם "שודדים", בתלמוד: "בריונים", וב[[יוסיפון (ספר)|יוסיפון]]: "פריצים"), או על שם החרב (ביוונית: סיקה) שנהגו להטמין בבגדיהם לשימוש אלים במאבקיהם הפוליטיים.

==ראו גם==
* [[סיקריקים]]

==לקריאה נוספת==
* [[אהרן אופנהיימר]], '''רבי יהודה הנשיא''', מרכז זלמן שזר, ירושלים 2007, פרק שלישי, ה. סיקריקון, עמ' 83–87.

== קישורים חיצוניים ==
* {{אנצ תלמודית|סקריקון}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ארץ ישראל: התקופה ההלניסטית]]