לדלג לתוכן

סלעים נעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבן זזה ללא התערבות אנושית למרחק של מאות מטרים.

סלעים נעים (נקראים גם: סלעים מחליקים או אבנים מתגלגלות) הם תופעה גאולוגית שבה סלעים נעים וחורצים עקבות של מסלולים ארוכים על פני הקרקע ללא התערבות חיצונית נראית לעין. התופעה נצפתה במספר מקומות בעולם אולם היא ידועה בעיקר בהתרחשותה בעמק המוות בקליפורניה.

לאורך השנים התגלו במספר מקומות בעולם תופעה שבה סלעים גדולים (לעיתים במשקל כמה עשרות קילוגרמים) נעים למרחקים של כמה מאות מטרים במעגלים, בקו ישר, בקשת רחבה, ולעיתים אף בפנייה חדה של 90 מעלות. נצפו סלעים שנעו לאורך יותר מ-200 מטרים במשך חודשיים.

פנייה חדה של 90 מעלות.

התופעה נחקרה לאורך שנים אולם בתחילה לא הצליחו החוקרים למצוא הסבר לתופעה. ההנחה הייתה כי פרצי רוח חזקים מצליחים להזיז את הסלעים.

בשנת 2014 נמצא ההסבר לתנועת הסלעים. התגלה כי שכבת קרח בעובי של כמה מילימטרים קופאת בלילות החורף הקרים תוך שהיא "מחזיקה" את הסלע. כעת נחוצה רוח קלה בלבד כדי להניע את משטח הקרח ובתוכו הסלע בצורה איטית. תנועת הקרח משאירה אחריה את עקבות התנועה[1].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלעים נעים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]