סמואל תומאס גיל

סמואל תומאס גיל
Samuel Thomas Gill
לידה	21 במאי 1818; סאמרסט, הממלכה המאוחדת
פטירה	27 באוקטובר 1880 (בגיל 62); מלבורן, אוסטרליה
מקום קבורה	בית הקברות הכללי של מלבורן

סמואל תומאס גיל (באנגלית: Samuel Thomas Gill‏; 1818 – 1880) היה אמן אוסטרלי יליד אנגליה.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל נולד בפריטון, מיינהד, סאמרסט, אנגליה, בשנת 1818. הוא היה בנם של הכומר סמואל גיל ואשתו הראשונה, ויניפרד אוק. הכומר גיל הפך למנהל בית ספר בפלימות', שם התחנך הבן תחילה, והמשיך לאקדמיה של ד"ר סיברוק, בפלימות'. לאחר שעבר ללונדון, נראה שגיל הציג את צבעי המים שלו ועבד כשרטט בגלריה ציבורית בלונדון.

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־17 בדצמבר 1839 הגיעו סמואל תומאס גיל ומשפחתו לאדלייד על סיפונה של ה"קרוליין". אביו סמואל גיל התיישב בעמק קורומנדל בדרום אוסטרליה, שם הפך למנהל הדואר ופתח "מכינה קלאסית ומתמטית" לבנים מתחת לגיל שתים עשרה.^[2] בנו סמואל גיל פתח סטודיו בגולר פלייס, אדלייד, שם פרסם עבודות פורטרטים ונופים מקומיים. אחת העבודות המוקדמות שלו היא נוף של רחוב הינדלי אדלייד, שפורסם כהדפס צבעוני בשנת 1844.^[3]

עד מהרה התרחבה פעילותו וכללה סצינות רחוב ואירועים ציבוריים, כולל מכרות נחושת שהתגלו בבורה בורה וכן עזיבת משלחתו של צ'ארלס סטורט (אנ') לתור את פנים היבשת ב -8 באוקטובר 1844.

גיל התעניין בצילום - הזמין מצלמת דאגוטיפ ואת הציוד הדרוש בשנת 1846, והתחיל לצלם באופן מקצועי. רבל חוסר עניין ציבורי במדיום החדש, מכר גיל את מצלמתו לרוברט הול לפני צאתו עם משלחתו של ג'ון הורוקס (אנ' ) צפונה אל רכס פלינדרס מאוחר יותר בשנת 1846. בזמן המסע הוא הכין את הסקיצה הראשונה של נופים אלה. המשלחת הייתה הראשונה באוסטרליה שהשתמשה בגמלים אך למרות זאת הסתיימה לאחר שראש המשלחת הורקס, נהרג בתאונת ירי מאקדחו, והמשלחת חזרה לאדלייד.

עם שובו ארגן גיל תערוכה למכירת צבעי המים ורישומי העיפרון של המסע, אך נראה כי המכירות היו איטיות. בשנת 1849 פרסם גיל את ספר שהכילו 12 רישומים ליתוגרפיים של קולוניסטים דרום אוסטרליים ידועים.^[4]

בשנת 1851 התגלה זהב בוויקטוריה וגיל הצטרף לקבוצה גדולה של דרום אוסטרלים בדרכה לעבר שדות הזהב של הר אלכסנדר, ויקטוריה. ייתכן שהוא ניסה את כוחו בכריית זהב, אך ככל הנראה לא היה לו מזל מכיוון שהוא תיעד עד מהרה את החיים בשדות הזהב ואת הופעתן של עיירות חשובות כמו בלאראט ובנדיגו. באוגוסט 1852 פרסם סט של 24 ליטוגרפיות של "סקיצות של חפירות הזהב בוויקטוריה והחופרים כמו שהם".

בסוף 1852 עבר גיל למלבורן, שם תערוכתו של רישומים וצבעי מים משדות הזהב משכה תשומת לב רבה, עד כי חברת ליטוגרפיה, של מקרטני וגלבראית', שהוחלפה מאוחר יותר על ידי קמפבל ושות', העסיקה את גיל בהעתק העבודות אל הדפסי אבן. התוצאות היו כה מוצלחות, עד שהסט כולו פורסם מחדש בלונדון. בפברואר 1853 הציג כמה רישומי צבעי מים שעשויים משרטוטים שנעשו במסע הורוקס.

בשנת 1854 גיל התגורר במלבורן ומלבד שנה בסידני התגורר שם למשך שארית חייו. כאן עבד בהוצאות ספרים כמו בלונדל ושות' והיה לו סטודיו מעל למתחם ברחוב קולינס. בתקופה זו הפיק מספר ליטוגרפיות על אבן וכן עבודות שנחרטו על נחושת ופלדה. בשיא ההצלחה החליט גיל לעבור לסידני אבל בשנת 1857 הוא שב למלבורן וסיפק עיצובים ל"ויקטוריה אילוסטרייטד".^[5]

מיומנותו של גיל כליטוגרף הביאה לייצור מספר יצירות בתקופה זו. אלה כללו: ספר הסקיצות האוסטרלי (1855), הנוף בסידני וסביבתה (1856), ויקטוריה אילוסטרייטד (1857), סקיצות בוויקטוריה (1860), הסדרה השנייה של ויקטוריה המאוירת (1862), וסט ליטוגרפיות צבעוניות.

הוא גם קיבל עבודה גדולה בספרייה הציבורית במלבורן בשנת 1869, כדי לשחזר 40 מציורי צבעי מים הקודמים בחייו בשדות הזהב בוויקטוריה. במקביל לעבודה בספרייה הציבורית במלבורן, הכין גיל סט כמעט זהה של 53 צבעי מים תחת הכותרת "שדות הזהב בוויקטוריה" בשנים 1852–1853.

בסוף שנות ה-60 גיל היה בשיא הצלחתו והתמכר לפיתויים הרבים שהוצעו במלבורן ובסידני בתקופה זו. הוא ביקר באתרי הבילוי של הבוהמיינים כמו קפה דה פריז, חדרי הריקודים של צ'ארלי רייט, הברים של התיאטרון המלכותי. הוא התמכר לשתייה, והביקוש לעבודתו החל לרדת. במהלך החלק האחרון של חייו היה לעיתים קרובות חסר כל ואף החליף את הרישומים שלו במשקאות בברים האהובים עליו כמו טברנת מיטרה. [20]

העבודות האחרונות של גיל הוענקו לו על ידי האדריכל מר ארתור פק. ב־27 באוקטובר 1880 הוסיף גיל איורים לתצוגה הפרספקטיבית של בניין. אולם על פי הדיווח בעיתון ה"סאן" ידיו רעדו עד כדי כך שהאדריכל הביע אי אמון בכשירותו להחזיק מברשת ופיטר אותו.

גיל שוטט ברחובות מלבורן, ובריאותו בשלב זה התדרדרה משתייה ועגבת, וכשהוא ניסה לעלות במדרגות סניף הדואר במלבורן הוא התמוטט ומת מפרצת של אבי העורקים."^[5]

בשנת 1880 הוא נקבר בקבר עניים.

בשנת 1913 הוקמה מצבה על שרידיו בזכות כסף שגייסה האגודה ההיסטורית של ויקטוריה.

המצבה נושאת את הכיתוב הפשוט: "סמואל תומאס גיל, האמן של שדות הזהב. נולד בשנת 1818. נפטר בשנת 1880".^[4]

רשימת פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gill, S. (1852). Sketches of the Victorian gold diggings and diggers as they are, 1852 [picture], Q85/146
Gill, S., & H. H. Collins & Co. (1853). Sketches of the Victoria Gold Diggings and Diggers as They Are. Part I [picture] / by S.T.G., Q85/57
Gill, S. (1855). Sketches in Victoria. No. [1-4] / drawn on stone by S.T.G. Melbourne: James J. Blundell, DSM/741/G
Gill, S., & J. Luntley & Co. (1855). Sketches of the gold diggers comprising 16 chromo-lithographic plates. London: J. Luntley &., 85/536
Gill, S. T. (Samuel Thomas), (1855), Sketches in Victoria. No. (1–4), Melbourne: J.J. Blundell.
Gill, S. T. (Samuel Thomas), (1855), The Australian sketch book, Melbourne, s.n.
Gill, S., & Allan & Wigley. (1856). Scenery in & around Sydney [picture] / by S.T.G, Q85/53
Gill, S., & Tingle, J. (1857). Victoria illustrated. Melbourne: Sands, Kenny, RB/DQ992A/2
Gill, S. T. (Samuel Thomas), (1857), Victoria illustrated, Melbourne: Sands & Kenny.
Gill, S. T. (Samuel Thomas), (1862), Victoria illustrated, Second series, with descriptive letterpress, Melbourne: Sands, Kenny.
Gill, S. (1864). The Australian sketch book / by S.T.Gill. Melbourne]: Hamel & Ferguson, RB/F990.1A/11
Gill, S., & Allan & Wigley. (1865). Sydney illustrated. Sydney: Allan & Wigley, Q981.1/G
Gill, S. T. (1869). The Victorian Gold Fields During 1852 & 3, Comprising Forty Original Sketches By S.T. Gill: Drawn By Desire of the Trustees of the M.P.L., Melbourne Public Library, OCLC 933219720, reprinted Gill, S. T. and Michael Cannon (ed.) (1982) as The Victorian Gold Fields, 1852-3: An Original Album, J. Currey, OŃeil Publishers, ISBN 9780859023122
Gill, S. (1872). The gold fields of Victoria during 1852–3 : Comprising 50 original sketches. Melbourne, Q87/83

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סמואל תומאס גיל בוויקישיתוף

סמואל תומאס גיל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ GILL, SAMUEL THOMAS (1818–1880), gutenberg.net.au
^ "Centenary Exhibition of Pioneer Art of Samuel Gill". The Advertiser (Adelaide). LXXXVI (26739). South Australia. 15 June 1944. p. 4.
^ "SAMUEL THOMAS GILL". The Sun (1245). New South Wales, Australia. 24 June 1914. p. 12 (FINAL EXTRA).
^ ¹ ² "NOTES & QUERIES". The Australasian. CXXIX (4, 271). Victoria, Australia. 15 November 1930. p. 4
^ ¹ ² "SAMUEL THOMAS GILL". The Sun (1245). New South Wales, Australia. 24 June 1914. p. 12

[1] GILL, SAMUEL THOMAS (1818–1880), gutenberg.net.au

[2] "Centenary Exhibition of Pioneer Art of Samuel Gill". The Advertiser (Adelaide). LXXXVI (26739). South Australia. 15 June 1944. p. 4.

[3] "SAMUEL THOMAS GILL". The Sun (1245). New South Wales, Australia. 24 June 1914. p. 12 (FINAL EXTRA).

[NOTES_1930._p._4-4] ¹ ² "NOTES & QUERIES". The Australasian. CXXIX (4, 271). Victoria, Australia. 15 November 1930. p. 4

[:0-5] ¹ ² "SAMUEL THOMAS GILL". The Sun (1245). New South Wales, Australia. 24 June 1914. p. 12

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]