ססיליה אלוורז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ססיליה אלוורז
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 באפריל 1950 (בת 74)
סן דייגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מזרח וושינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
ceciliaalvarez.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ססיליה אלוורזאנגלית: Cecilia Alvarez; נולדה ב-15 באפריל 1950) היא אמנית צ'יקנו אמריקאית הידועה בציורי שמן וציורי קיר המתארים נושאים של פמיניזם, עוני והשפלה סביבתית בארצות הברית ובאמריקה הלטינית. [1] [2] עבודותיה נאספות על ידי המוזיאון המקסיקני לאמנויות יפות, [3] מוזיאון האמנות של סיאטל ועל ידי קרן קייזר.[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוורז נולדה בעיר נשיונל סיטי, קליפורניה, לאב קובני ולאם מקסיקנית. [5] היא גדלה עם שני הוריה בסן דייגו, קליפורניה ובטיחואנה, מקסיקו.[6] האמנות שלה שואבת השראה מהחינוך המגוון שלה במגוון מסגרות תרבותיות ופוליטיות.

אלוורז היא אמנית אוטודידקטית. היא התחילה ללמוד באוניברסיטת סן דייגו סטייט, עם זאת, היא לא השלימה את לימודיה כי היא הרגישה שזה לא הכרחי. באוניברסיטה נאמר לה מאחר שהיא אישה מקסיקנית-אמריקאית, עבודתה לעולם לא תיחשב "אמנות יפה." אלוורז החלה לעזור למשפחתה כלכלית בגיל עשרים ושלוש, לאחר שעזבה את הקולג'.[7]

בשנת 1975 עברה אלווארז למדינת וושינגטון שם היא יצרה את רוב יצירות האמנות שלה.

מ-1978 עד 1981, היא למדה באוניברסיטת מזרח וושינגטון.

היא מתגוררת ועובדת בסיאטל, וושינגטון עם בעלה ושני ילדיה.

אומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוורז היא בעיקר ציירת, אבל היא עבדה על יצירות אמנות ציבוריות גדולות ועל עזרה לבני נוער ליצור ציורי קיר כדי להעלות את המודעות התרבותית. [8] אלוורז משתמשת בדימויים אישיים באמנותה על מנת למתוח ביקורת על נושאים שחשובים לה מבחינה פוליטית ותרבותית. היא הצהירה כי היא מקווה "ליצור שיח באמצעות האמנות שלה, בנושאים של זכויות ועוני" אלוורז מנסה להגדיר מחדש את הערכים התרבותיים המיוחסים לנשים ואת הרעיון של משפחה באמצעות האמנות שלה. הדואליות שלה כאישה מקסיקנית מגדירים את האמנות שלה כשהיא קובעת, "איך אנחנו משתלבים ביקום, מספרים בדיחות, שומעים מוזיקה, מניחים אריחים..מפתחים את כל היכולת לחשוב על אנושיות." [9] השימוש בדימויים נשיים בעבודתה מתייחס למערכת היחסים הקרובה של האמנית עם אמה ודודתה, אשר שתיהן העניקו לה את ערכי המשפחה והקשר האנושי. [10]

באמצעות האמנות שלה, היא מקווה לעורר דיאלוג על החשיבות החברתית המיוחסת למושגים כמו יופי וכוח. בשנת 1991, אלוורז העניקה הדפס צבעוני של הציור שלה "Las Cuatas Diego" לאוסף הקבוע של המוזיאון המקסיקני הממוקם בסן פרנסיסקו.

בשנת 1994, אלווארז הוזמנה על ידי ועדת האמנויות של מדינת וושינגטון לפרויקט אמנות ציבורי גדול שבו עיצבה ויצרה אמנות ואלמנטים ארכיטקטוניים במרכז לפעילויות הסטודנטים בסיאטל סנטרל קולג'. היא עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם אדריכלי הבניין. אלמנטים אלו הם חלונות חרוטים, דוגמאות בטון בהתזת חול, אריחי קרמיקה וחיפוי חוץ. היא ציינה, "הכוונה של דפוסים אלה הייתה לא רק לתת כבוד לתרבויות המיוצגות, אלא לנסות להחדיר למבנים ולאתר תחושת שייכות ואינטימיות." [11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]