סקלרומטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סקלרומטר (אנגלית: Sclerometer) הוא מכשיר מדידה למדידת קשיות חומרים, שהומצא בשנת 1896 על ידי תומאס טרנר (Turner). מקור השם הוא במלה היוונית σκλερος שמשמעותה "קשה".

המכשיר מתבסס על יהלום כמינרל הקשה ביותר בטבע. מידת הקשיות של כל חומר הנבדק במכשיר נקבעת על פי הקלות שבה ניתן לשרוט את החומר באמצעות ראש נע של יהלום.

באמצעות מכשיר זה ניתן להעניק לחומרים שונים דירוג בסולם של "קשיות מוחלטת", להבדיל מסולם מוס שאיננו משקף יחס אמיתי בין החומרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.