עבדאללה בן ח'ליפה אאל ת'אני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבדאללה בן ח'ליפה אאל ת'אני
عبد الله بن خليفة آل ثاني
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 בפברואר 1958 (בן 66)
דוחה, קטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קטר עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לוולה בינת יאסין אבן חמד עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית ת'אני
אב ח'ליפה בן חמד אאל ת'אני עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת קטר
29 באוקטובר 1996 – 3 באפריל 2007
(10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עבדאללה בן ח'ליפה אאל ת'אני (בערבית:عبد الله بن خليفة آل ثاني; נולד ב-11 בפברואר 1958) היה ראש ממשלת קטר השלישי בין ה-29 באוקטובר 1996 ל-3 באפריל 2007. הוא שימש כיועץ לאמיר ולעיתים קרובות ייצג אותו באירועים חגיגיים וקבלות פנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבדאללה אאל ת'אני נולד ב-1958 בדוחה, קטר לשוושלת הקטרית ת'אני. הוא בנו הבכור של האמיר הקודם וה-8 של קטר, ח'ליפה בן חמד אאל ת'אני, ואשתו השלישית, שייח'ה רודהא בינת ג'אסם בן ג'בר אאל ת'אני. הוא הבן השלישי של אביו. שייח' עבדאללה הוא אחיו למחצה הצעיר של חמד בן ח'ליפה אאל תאני, האמיר לשעבר של קטר.

השייח' עבדאללה רכש את השכלתו בבית הספר בקטר, קיבל את תעודת בית הספר התיכון שלו ב-1975, וסיים את לימודיו באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט בדצמבר 1976.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו הצטרף שייח' עבדאללה לכוחות המזוינים של קטר ומילא תפקידים צבאיים בכירים רבים עד 1989 כאשר מונה לעוזר המפקד העליון של הכוחות המזוינים, בדרגת סגן אלוף. ב-1979 מונה עבדאללה ליושב ראש הוועד האולימפי של קטר, ושימש בתפקיד זה עד 1989.

ב-17 ביולי 1989 הוא מונה לשר הפנים של קטר. בנוסף לתפקיד זה ב-11 ביולי 1995 הוא הפך לסגן ראש הממשלה. ב-29 באוקטובר 1996 הוא מונה לראש ממשלה והמשיך בתפקיד שר הפנים עד 2 בינואר 2001. ב-3 באפריל 2007 הוא התפטר והוחלף על ידי שר החוץ דאז חמד בן ג'אסם בן ג'בר אאל ת'אני שמונה כראש ממשלה.[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעבדאללה שישה בנים: חמאד, סוהים, תמים, פאהד, מוחמד וח'ליפה. הוא דובר אנגלית וצרפתית בצורה שוטפת.

עבדאללה הוא הבעלים של כמה סוסי מרוץ ונכון לשנת 2012 הוא זכה ב-2,070,043.78 יורו כספי פרסים.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Qatar's emir appoints new PM" (אורכב 13.10.2008 בארכיון Wayback Machine), Middle East Online, 3 April 2007.
  2. ^ "Arabian horse owners". IFAHR. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2013. נבדק ב-27 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)