הצגת המקור של הדף "עדות שקר"

{{מפנה|שבועת שקר|מושג ביהדות|שבועת שווא ושבועת שקר}}
[[קובץ:לא תשקר, שלט מואר במחלף שורש - שיירת המשוריינים (1).jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט מואר "לא תשקר" ב[[מחלף שורש]]]]
'''עֵדוּת שֶׁקֶר''' היא [[עדות]] הניתנת ב[[בית משפט]] ומתבררת ככוללת דברי [[שקר]] או הצהרות כוזבות. ה[[עד]] מחויב לומר את האמת, כדי לשמור על אמיתות פסק הדין שיינתן בהליך המשפט.

מתן עדות שקר ביודעין נקבע כ[[עבירה פלילית]] ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע ב{{סחפ|חוק העונשין|סעיף 237}} שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד [[טובת הנאה]], דינו - מאסר תשע שנים"{{הערה|{{Lawguide|4211/B-21248/|עדות שקר: מה העונש על מתן עדות שקר בהליך פלילי?|מיכל אביב|18/05/2016}}}}.

אמירות פרשניות אינן נחשבות עדות שקר שכן אנשים פעמים רבות אומרים דברים שאינם מדויקים לא ביודעין או לא בכוונה. אנשים גם עשויים להחזיק באמונות תמימות אך שגויות לגבי עובדות מסוימות או שזכרונם אינו מדויק. כמו כל הפשעים בשיטת [[המשפט המקובל]], עדות שקר מצריכה יסוד נפשי מסוג [[מחשבה פלילית]] (''mens rea'') ויסוד עובדתי - "[[אקטוס ראוס]]" (''actus reus'') כדי להוכיח את קיום הפשע.

[[מדינה|במדינות]] מסוימות כמו [[צרפת]] למשל, חשודים לא יכולים להחקר תחת שבועה ועל כן לא יכולים להעיד עדות שקר, ולא משנה מה יאמרו במהלך משפטם. גם בישראל קראו תיגר על השבעת העדים כדבר שבשגרה. בדיוני הכנסת על ביטול השבעת העדים לפני עדותם, נאמר כי לשבועה יש ערך כטקס דתי, אך כיוון שהעד גם כך מחויב לדבר אמת, אין לשבועה ערך מוסף כיוון לפי המשפט העברי עדיף שלא להישבע כלל, גם אם הוא דובר אמת. בנוסף, ישנו כלל שקובע כי עד שצריך להשביע אותו כיוון שיש חשש שידבר דברי שקר, פסול לעדות. בסופו של יום, בית הדין אינו מחויב להשביע את העדים אך יכול לעשות זאת במקרה הצורך.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ'  24 249-256: חוק השיפוט הצבאי, ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref>

האיסור על עדות שקר חל גם על עדים שמסרו את עדותם בכתב ב[[תצהיר]].

== חקר האמת==
'''אמת ושקר''' בתחום ה[[דיון אזרחי|משפט]] מתייחס לניתוח [[עדות]], וקביעה אם הטענות המוצגות בפני ה[[שופט (בית משפט)|שופט]] הן עובדות (אמת) או טעויות, בדיות או משאלות-לב (שקר). פעמים רבות נאמר כי שופטים מנסים "להגיע לחקר האמת", כלומר, לגלות איזו מבין העדויות היא עדות אמת ואיזו - שקר.

ישנן מערכות משפט שבהן ההכרעה בדבר אמיתותן של עדויות נתונה בידי [[חבר מושבעים]].

חוקרים ושופטים משתמשים במדדים שונים לבירור האם עדות היא אמיתית או שקרית. בין אלו נמנים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14074260.e18|סוג=ע"א|עותר=פלונית|משיב=אורי דניאל|ניתן ב=14 במרץ 2016}}, סעיף 11 לפסק דינו של השופט [[יצחק עמית]]}}{{הערה|אריאל סלטו, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/5_salto(1).pdf  "כשאת אומרת שאמרת: לא! עדות מתלוננות בתיקי 'אינוס היכרות' –אמרה שאינה ניתנת להפרכה"], הפרקליט נג 141 (2014)}}:{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דורון מנשה|שם="משקלה הראייתי של כבישת עדות הנאשם"|כתב עת=הפרקליט נג (1) (תשע"ד) 41 |קישור=http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/2_menashe(1).pdf}}}}
* האם העדות היא קוהרנטית או מכילה סתירות
* האם העדות ניתנה מיד לאחר האירוע הנטען או שהיא [[עדות כבושה]] ונתנה זמן רב לאחר האירוע
**באם העדות היא עדות כבושה מבחינת הרשויות, האם העד סיפר על האירוע למקורביו או שלא סיפר לאף אחד?
* האם התנהגות העד הגיונית או שמעידה על התנהגות "לא רציונלית"?
* האם העדות עקבית או שהשתנתה עם הזמן בהתאם להתפתחויות משפטיות?
* האם יש לעד מניע להעיד עדות שקר?
* כאשר העדות כוללת דברי שקר, עולה השאלה האם עובדה זאת פוסלת את כלל העדות, או שמא ניתן לברור מתוך העדות דברי אמת?

==בדין העברי==

האיסור על עדות שקר מופיע ב[[עשרת הדיברות]]: {{ציטוטון|[[לא תענה ברעך עד שקר|לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר]]|{{תנ"ך|שמות|כ|יב}}}}.

ב[[משפט עברי|משפט העברי]] '''[[עדים זוממים]]''' הם שני עדים ש[[עדות (הלכה)|עדותם]] התבררה כעדות שקר, בשל העובדה כי עדים אחרים העידו עליהם שלא יכלו להיות במקום שבו הם מעידים שהמקרה התרחש בזמן בו הם מעידים שהמקרה התרחש. 'זוממים' משמע שזממו שאדם אחר יענש שלא כדין. במקרה זה קובע ה[[מקרא]] שייגזר על העדים אותו גזר הדין שהיה אמור להינתן לאדם עליו העידו ("ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו"). לרוב פסק דין זה מתקיים במדויק, אך קיימים חריגים.

הלכות עדים זוממים טומנות בחובן עיקרון יסודי בהלכות עדות במשפט העברי: "עדות שאי-אתה יכול להזימה - אינה עדות". על כל עדות להיות בת הזמה, ועדות שאינה עומדת בקריטריון זה אינה עדות כשרה.

לפני הגדת עדות מזהירים את העדים, שלא יעידו עדות שקר. אחד מנוסחי האזהרה הוא [[סהדי שקרי אאוגרייהו זילי]], כלומר: עדי שקר בזויים אפילו בעיני שוכריהם.

בהתאם גישה זו של המשפט העברי, שלוש הצעות חוק לתיקון דיני הראיות הועלו בכנסת ועניין ביטול השבועה והחלפתה באזהרת עדים. בדיונים הובאה בהרחבה גישת המשפט העברי לשבועה וכיצד באה לידי ביטוי בחוק הראיות הישראלי. <ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 419-427: חוק ליקון דיני הראיות, ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref>

==ראו גם==
* [[אונס בדוי]]

* [[סהדי שקרי אאוגרייהו זילי]]
==קישורים חיצוניים==
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ספר דברים}}
{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:דיני ראיות]]
[[קטגוריה:חוק העונשין]]