עקום קרינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עקום קרינה תלת ממדי. המרחק הרדיאלי מהמרכז מבטא את עצמת הקרינה. האיור העליון מאפיין אנטנה כיוונית והתחתון מאפיין אנטנה אומני-כיוונית.

עקום קרינה (באנגלית: Radiation Pattern או Antenna Pattern או Far-field pattern) מתאר את התלות הזוויתית של עצמת גלי רדיו באנטנה או מקור קורן אחר.

בתחומי הסיבים האופטיים, הלייזר וה-PIC (ראשי תיבות של photonic integrated circuit) המושג עקום קרינה הוא מושג נרדף לדפוס קרוב-רחוק ודפוס פרסנל. שם משמעו תלות המיקום של שדה אלקטרו-מגנטי בשדה הקרוב או תחום פרסנל במקור. דפוס שדה-קרוב מוגדר בדרך כלל על ידי מישור הממוקם אל מול המקור הקורן או משטח ספירי המקיף אותו.

עקומים אופייניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקום קוטבי אופייני של אנטנה כיוונית המראה אונות. האונה הראשית (באדום) מצד ימין היא הגדולה ביותר בכיוון הרצוי, האונות האחרות (נקראות באנגלית Sidelobes), בדרך כלל מספר אונות צד ואונה אחורית, מייצגות קרינה בכיוונים לא רצויים בדרך כלל, עם אונה אחורית אופיינית גדולה יחסית.
ייצוג מלבני, אפשרות נפוצה חלופית להצגה הפולארית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עקום קרינה בוויקישיתוף
P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.