לדלג לתוכן

ערך נוכחי נקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך נוכחי נקי (ראשי תיבות: ענ"נ; באנגלית: Net Present Value או NPV) הוא הסך המהוון של סדרה של זרמי מזומנים עתידיים, הוצאות והכנסות.

במילים אחרות, כמה שווה היום סך התקבולים העתידיים כאשר מהוונים (מלשון הון[1]) את הסכומים לפי הריבית העתידית של כל תקופה.

במימון, נושא זה בא לידי ביטוי על ידי חישוב ערך נוכחי של תקבולים עתידיים, לדוגמה ממכונה, והשוואתם ביחס לשווי של אותה מכונה היום, דבר המסייע בשיקול האם כדאי למכור את המכונה או להשאירה.

ערך נוכחי נקי של סדרת הכנסות , כאשר ההכנסה תתקבל בעוד שנים מההווה, מחושב באמצעות הנוסחה:

כאשר:

  • הוא משתנה המציין את השנה.
  • היא ההכנסה (אם חיובי) או ההוצאה (אם שלילי) בשנה .
  • הוא שיעור הריבית שמבטא את ההעדפה לקבל את ההכנסות מוקדם ולא מאוחר. שיעור זה נקרא שיעור ההיוון.

עבור משקיע המסוגל לגייס כספים בריבית r, ולהשקיע בפרויקט או בנכס המניב בוודאות את זרם ההכנסות הנתון לעיל, ההשקעה תהיה רווחית אם ורק אם הערך הנוכחי הנקי של זרם ההכנסות הוא חיובי.

יתרונות וחסרונות בשימוש בערך נוכחי נקי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך נוכחי נקי הוא אינדיקטור להשקעות בפרויקטים ויש לו מספר יתרונות וחסרונות בקבלת החלטות.

הענ"נ כולל את כל תזרימי המזומנים הרלוונטיים לפרויקט, תוך התחשבות בערך הזמן של הכסף, מה שמתואם למטרה של מקסום העושר עבור החברה.

נוסחת הענ"נ מתחשבת בזמני זרימת המזומנים ובשוני בגודלם בין הפרויקטים השונים, ומספקת השוואה פשוטה וחד-משמעית של ערך ההשקעה בדולרים או בשקלים.[2]

החישוב של הענ"נ פשוט יחסית בעזרת גיליונות אלקטרוניים, כל עוד שיעור ההיוון וזרימות המזומנים העתידיות ידועים. עבור חברה ששוקלת להשקיע במספר פרויקטים, יתרון נוסף של הענ"נ הוא שניתן לאגד את ערכי הענ"נ של פרויקטים שונים, ובכך לחשב את יצירת העושר המקסימלית בהתבסס על ההון הזמין להשקעה.[3]

גישת הענ"נ אינה מתחשבת בעלויות נסתרות ובגודל הפרויקט. לכן, החלטות השקעה בפרויקטים עם עלויות נסתרות משמעותיות עשויות לא להיות מדויקות.[4]

הענ"נ תלוי באופן חזק בידע על תזרימי המזומנים העתידיים, תזמונם, אורך הפרויקט, ההשקעה הראשונית הנדרשת ושיעור ההיוון. לכן, הוא יכול להיות מדויק רק אם פרמטרים אלו נכונים; עם זאת, ניתן לבצע ניתוחי רגישות כדי לבחון כיצד הענ"נ משתנה כאשר משתנים משתני הקלט, ובכך להפחית את אי-הוודאות של הענ"נ.[5]

דיוק שיטת הענ"נ תלוי משמעותית בבחירת שיעור ההיוון ולכן גם בגורם ההיוון, המייצג את פרמיית הסיכון האמיתית של ההשקעה. שיעור ההיוון מניח שהוא קבוע לאורך כל חיי ההשקעה, אך שיעורי ההיוון יכולים להשתנות עם הזמן. לדוגמה, שיעורי ההיוון עשויים להשתנות ככל שעלות ההון משתנה.[6][7]

חישוב הענ"נ הוא פיננסי בלבד ולכן אינו מתחשב בגורמים לא פיננסיים שעשויים להיות רלוונטיים להחלטות השקעה.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ היוון, באתר מילון אבניאון
  2. ^ Sebastian Serfas, Cognitive Biases in the Capital Investment Context: Theoretical Considerations and Empirical Experiments on Violations of Normative Rationality, Wiesbaden: Gabler Verlag / Springer Fachmedien Wiesbaden GmbH, Wiesbaden, 2011, SpringerLink Bücher, ISBN 978-3-8349-2643-2
  3. ^ P.V. Viswanath, Some Alternative Investment Rules, webpage.pace.edu
  4. ^ Malawi Ngwira, David Manase, Public Sector Property Asset Management, Malden, MA: Wiley-Blackwell, 2016, ISBN 978-1-118-34658-7
  5. ^ What Is Sensitivity Analysis?, Investopedia (באנגלית)
  6. ^ Disadvantages of Net Present Value (NPV) for Investments, Investopedia (באנגלית)
  7. ^ Davide Fioriti, Salvatore Pintus, Giovanni Lutzemberger, Davide Poli, Economic multi-objective approach to design off-grid microgrids: A support for business decision making, Renewable Energy 159, 2020-10-01, עמ' 693–704 doi: 10.1016/j.renene.2020.05.154
  8. ^ Brooks Mendell, Pros and Cons of Using Net Present Value (NPV), Forisk, ‏2020-05-31 (באנגלית)