פולינה איסייבנה קגנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פוֹלִינַה אִיסַייֵבְנַה קַגַנוֹבַה
Полина Исаевна Каганова
פולינה קגנוב בזמן שרות בצבא רוסי במלחמת העולם השניה, פברואר 1943
פולינה קגנוב- משוררת בזמן שרות בצבא רוסי במלחמת העולם השנייה. פברואר 1943
לידה 8 באוקטובר 1911
עיירה ניז'ין, מחוז צ'רניגוב בקיסרות הרוסית
התאבדה 12 באוקטובר 1972 (בגיל 61)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליה על הגנת לנינגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פוֹלִינַה אִיסַייֵבְנַה קַגַנוֹבַהרוסית: Полина Исаевна Каганова;‏ 8 באוקטובר 1911, בניז'ין12 באוקטובר 1972, בלנינגרד) הייתה משוררת בברית המועצות שכתבה שירים לילדים, שירי אהבה ושירי גבורה בזמן מלחמת העולם השנייה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולינה קגנובה נולדה ב -8 באוקטובר 1911 בעיירה ניז'ין, מחוז צ'רניגוב בקיסרות הרוסית (כיום בצפון אוקראינה). לסופיה רחלינה ולאיסאיה קגנוב שהיו יהודים. אין מידע על ילדותה של פולינה. ידוע שלאחר שסיימה את לימודיה בתיכון החלה לעבוד כמורה.

בתחילת שנות ה-30 של המאה ה -20, פולינה והוריה עברו ללנינגרד. בשנת 1931 קגנובה עבדה כמוכרת ספרים ורשומות בנבסקי פרוספקט. בתקופה זאת פגשה את סרגיי וולוקיטין, איש צבא מקצועי שנדהם מיופיה. הוא התאהב בקגנובה, ולאחר זמן קצר הם נישאו. קגנובה עזבה את לנינגרד ועברה לגור עם בעלה במקום שרותו בחרקוב. שם נולד להם בן בשם סטניסלב.

בשנת 1937, במסגרת הטיהורים הגדולים שהנהיג מנהיג ברית המועצות, יוסיף סטלין, בצבא האדום, נעצר וולוקוטין, שהיה קצין בדרגת רב-סרן, והוצא להורג.

קגנובה נותרה לבדה, בעיר זרה, עם ילד קטן, במצב נואש ובחוסר אונים. הפחד והזוועה ממה שקרה במדינה בשנים אלה רדפו אותה כל חייה, והיא מעולם לא התאוששה מההלם.

קגנובה ובנה סטניסלב חזרו להתגורר עם הוריה בלנינגרד.

זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה, בלנינגרד פגשה קגנובה את בעלה השני, לב סברנסקי (1893–1954), אשר היה מבוגר ממנה ב-18 שנים ועבד כצלם בעיתון 'נפילם'.

במהלך המלחמה נשלח סברנסקי לחזית בתור צלם מלחמה. למרות התפקיד המסוכן - הוא שרד את המלחמה.

כשהחלה המלחמה חיה קגנובה בלנינגרד, ושהתה בעיר בזמן המצור. במהלך המצור, החלה המשוררת להוביל תוכנית רדיו יחד עם אולגה ברגהולץ.

בבית הרדיו ברחוב רקובה (כיום רח' איטלקי, 27) שם עבדו עיתונאים, קריינים, אמנים ומוזיקאים. לפני המלחמה פעלו בוועדת הרדיו כחמש מאות איש. רבים הלכו לצבא, למיליציה, חלקם פונו: במלחמת העולם השנייה נהרגו 23 עובדי ועדת הרדיו. עם ההפסד התמזגו שורות הניצולים. איש לא עזב את המשרד. כולם חיו ועבדו ביחד.

ב-12 באוקטובר 1972 התאבדה קגנובה. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1975 יצא ספרה "חייל מילואים" "Солдат запаса". בנה הוא המוזיקאי לב פליקסוביץ סברנסקי.

השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נבסקי נבסקי" Невский Невский
  • "זיכוכי לנינגרד " Ленинградский салют
  • "הבן שלי" Мой сын
  • "תמונה ישנה" Старая Фотография
  • "הערב מתקרב" Уже заметно вечереет
  • "לילה לבן" Белая ночь
  • "העיר באביב" Город весной

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]