פולינה קגנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוֹלִינַה אִיסַייֵבְנַה קַגַנוֹבַה
Полина Исаевна Каганова
פולינה קגנוב- משוררת בזמן שרות בצבא רוסי במלחמת העולם השנייה. פברואר 1943
פולינה קגנוב- משוררת בזמן שרות בצבא רוסי במלחמת העולם השנייה. פברואר 1943
לידה 8 באוקטובר 1911
עיירה ניז'ין, מחוז צ'רניגוב בקיסרות הרוסית
התאבדה 12 באוקטובר 1972 (בגיל 61)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 באוקטובר 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליה על הגנת לנינגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פוֹלִינַה אִיסַייֵבְנַה קַגַנוֹבַהרוסית: Полина Исаевна Каганова;‏ 8 באוקטובר 1911, בניז'ין12 באוקטובר 1972, בלנינגרד) הייתה משוררת בברית המועצות שכתבה שירים לילדים, שירי אהבה ושירי גבורה בזמן מלחמת העולם השנייה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולינה קגנובה נולדה ב -8 באוקטובר 1911 בעיירה ניז'ין, מחוז צ'רניגוב בקיסרות הרוסית (כיום בצפון אוקראינה). לסופיה רחלינה ולאיסאיה קגנוב שהיו יהודים. אין מידע על ילדותה של פולינה. ידוע שלאחר שסיימה את לימודיה בתיכון החלה לעבוד כמורה.

בתחילת שנות ה-30 של המאה ה -20, פולינה והוריה עברו ללנינגרד. בשנת 1931 קגנובה עבדה כמוכרת ספרים ורשומות בנבסקי פרוספקט. בתקופה זאת פגשה את סרגיי וולוקיטין, איש צבא מקצועי שנדהם מיופיה. הוא התאהב בקגנובה, ולאחר זמן קצר הם נישאו. קגנובה עזבה את לנינגרד ועברה לגור עם בעלה במקום שרותו בחרקוב. שם נולד להם בן בשם סטניסלב.

בשנת 1937, במסגרת הטיהורים הגדולים, נעצר וולוקוטין, שהיה קצין בדרגת רב-סרן, והוצא להורג.

קגנובה נותרה לבדה, בעיר זרה, עם ילד קטן, במצב נואש ובחוסר אונים. הפחד והזוועה ממה שקרה במדינה בשנים אלה רדפו אותה כל חייה, והיא מעולם לא התאוששה מההלם.

קגנובה ובנה סטניסלב חזרו להתגורר עם הוריה בלנינגרד.

זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה, בלנינגרד פגשה קגנובה את בעלה השני, לב סברנסקי (1893–1954), אשר היה מבוגר ממנה ב-18 שנים ועבד כצלם ב"לנפילם".

במהלך המלחמה נשלח סברנסקי לחזית בתור צלם מלחמה. למרות התפקיד המסוכן - הוא שרד את המלחמה.

כשהחלה המלחמה חיה קגנובה בלנינגרד, ושהתה בעיר בזמן המצור. במהלך המצור, החלה המשוררת ושיריה נקראו רדיו לצד שירים של משוררת אולגה ברגולץ.

בשנת 1943 היא הצטרפה ללהקה צבאית, בשנת 1944 היא שוחררה מהצבא.

ב-12 באוקטובר 1972 התאבדה קגנובה לאחר זבעלה נפטר ממחלה קשה ובנה נהרג. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1975 יצא ספרה "חייל מילואים" "Солдат запаса". בנה היה במאי לב סברנסקי ונכדה הוא מוזיקאי.

השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נבסקי נבסקי" Невский Невский
  • "זיכוכי לנינגרד " Ленинградский салют
  • "הבן שלי" Мой сын
  • "תמונה ישנה" Старая Фотография
  • "הערב מתקרב" Уже заметно вечереет
  • "לילה לבן" Белая ночь
  • "העיר באביב" Город весной

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]