החל לפעול שירות להובלת דברי דואר בדרך הים מן החוף המזרחי אל החוף המערבי של ארצות הברית. ספינת הדואר יצאה מן העיר צ'ארלסטון שבדרום קרוליינה והפליגה לפנמה. דברי הדואר נפרקו מן הספינה והובלו בדרך היבשה אל החוף המערבי של פנמה, שם הועמסו על ספינה אחרת שהובילה אותם אל סן פרנסיסקו שבקליפורניה ואסטוריה שבאורגון. לצורך הפעלת השירות באוקיינוס השקט נשלחה ביום 6 באוקטובר 1848 ספינת הקיטור "קליפורניה" מן העיר ניו יורק, הקיפה את דרום אמריקה, והפליגה אל החוף המערבי של ארצות הברית.
דואר ארצות הברית שינה את מבנה התעריף למשלוח דברי דפוס. במקום התעריף שהיה מבוסס על מרחק הובלת הפריט הונהג תעריף אחיד של סנט אחד עבור פריט שמשקלו אינו עולה על שלוש אונקיות, ותוספת סנט אחד עבור כל אונקיה נוספת. עבור פריט שלא שולם מראש במעמד המשלוח גבה הדואר תעריף כפול מן הנמען.
באוסטריה הונפקה גלוית הדואר הראשונה בעולם, על פי הצעה שגיבש ד"ר עמנואל הרמן. הגלויה התקבלה בהתלהבות על ידי הציבור, ועד סוף השנה הודפסו למעלה משלושה מיליון עותקים. בתוך זמן קצר אומץ השימוש בגלוית דואר גם על ידי מדינות נוספות.
