הממשל ברוסיה התיר למנהל הדואר הרוסי להקים שירות דואר עירוני בעיר הבירה סנט פטרסבורג. העיר חולקה ל-17 אזורים, כשבכל אחד מהם פעלו שני דוורים. משרדי דואר נפתחו בתוך חנויות, ותיבות דואר פוזרו ברחובות העיר.
הדואר הבריטי הפעיל לראשונה בקו רכבת הדואר שבין לונדון וברמינגהם מתקן אשר אפשר לפרוק ולטעון שקי דואר מרכבת נוסעת. המתקן, שפותח על ידי הדואר הבריטי, היה מורכב לתפעול וגרם לבעיות רבות. מתקן יעיל ושימושי יותר פותח בשנת 1848 ונכנס לשימוש בשנת 1852.
החל לפעול קו חדש להובלת דואר בדרך הים מן החוף המזרחי אל החוף המערבי של ארצות הברית. דברי הדואר בקו זה, שזכה לכינוי "נתיב טהואנטפק", הובלו בספינה מן העיר ניו אורלינס שבלואיזיאנה אל נמל מינטיטלאן שבחוף הקריבי של מקסיקו. ספינת נהר ומרכבת דואר הובילו את הדואר אל נמל טהואנטפק שבחוף האוקיינוס השקט. שם הוא הועמס על ספינת קיטור שהפליגה צפונה והגיעה ב-14 בנובמבר לסן פרנסיסקו שבקליפורניה. הייתה זו הדרך המהירה ביותר להוביל דואר לחוף המערבי של ארצות הברית, וזכתה לביקוש גבוה מן הציבור, אולם היא הייתה יקרה לתפעול, וכעבור שנה היא חדלה מלפעול.
