פורצי דרך
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
פורצי דרך הוא כינוי למהלך שמטרתו שינוי פאראדיגמה בבתי ספר. המהלך מבוסס על שינוי סדירויות יסוד.
רקע למהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפורמות ושינויים במערכות חינוך בעולם הן שגרה והצורך הטבעי בהן נובע הן מהקדמה והן מהשינויים התרבותיים שעוברות חברות בעולם.
ישנן סיבות רבות שמניעות את הרצון לשינוי ואפשר למנות ביניהן את השינויים הטכנולוגיים, את הגידול במשאבים המופנים לתחומי החינוך, ובפרט את השינויים הערכיים שעוברת החברה בישראל.
אם בעבר הנמענים המרכזיים של החינוך היו המדינה והתרבות, הרי שעם השנים האדם האינדיבידואל הפך להיות יותר ויותר הנמען.
על החלוקה הזו של נמענים אפשר לקרוא בפרסומיו של הוגה החינוך צבי לם ובכתביו של פרופסור יורם הרפז
מהלך פורצי דרך מבוסס על ההבנה שכל הסדירויות הקיימות בבתי הספר מתאימות היטב לשרת את המדינה ואת התרבות.
שינוי מרכז הכובד של הנמענות בקרב אנשי החינוך לכיוון האינדיבידואל הופכים את בתי הספר לארגון שלא בנוי לשרת את המטרות המרכזיות של קברניטיו.
המהלך נועד לעזור למנהלי בתי ספר ולמינהל החינוך להתאים את הסדירויות הבית ספריות למטרותיהם.
שלבים במהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורצי דרך מורכב מ-6 שלבים:
- מיפוי הסדירויות הבית ספריות בחמישה ממדים של יסודות בית הספר (תוכניות לימוד, ארגון ותפקידים, אקולוגיה, התבוננות הערכה ומשוב, והתפתחות אישית ומקצועית של אנשי המקצוע).
- מיפוי המטרות בעיני המנהלים וצוותיהם.
- ניתוח התאמת הסדירויות להשגת המטרות. אם יש התאמה טובה המהלך הסתיים, לעומת זאת אם הסדירויות מפריעות להשגת המטרות המהלך ממשיך.
- הליך תכנון עמוק - במסגרתו מאפיינים את הסדירויות הרצויות במקום המפריעות מוצאים כאלו בוחרים בדגם מועדף ומתכננים את מהלך השינוי מסדר ישן לסדר חדש.
- יישום לפי שלבי התכנון.
- עזרה לצוותים המקצועיים ללמוד ולהתפתח בתוך הסדרים החדשים.
מעורבות במהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]
את מהלך פורצי דרך יזם בשנת 2016 מינהל החינוך בתל אביב יפו בראשות שירלי רימון בשותפות עם מחוז תל אביב במשרד החינוך.
המהלך כולל עשרות בתי ספר בעיר הן יסודיים והן תיכוניים. מנהלי בתי הספר הם אלו שמובילים את התהליך עם צוותי הניהול שלהם ובליווי של מנחים ממכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.
דוגמאות לשינויים רדיקליים שהתרחשו במסגרת "פורצי דרך"[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בניתוח שנעשה בבתי ספר רבים התברר למנהלים כי שיטת המדידה, ההערכה והמשוב המסורתית שמדרגת תלמידים במימד יחיד ואחיד ומניעה אותם ממיקוד שליטה חיצוני אינה תומכת במטרותיהם. השיטה המסורתית מעודדת תחרות והם מבקשים לפתח שיתוף. השיטה המסורתית מייצרת קרקע של ניגוד אינטרסים בין מורים לתלמידים והם מבקשים שיהיו יחד באותה סירה. השיטה המסורתית מייצרת תחושת שיפוט בקרב תלמידים והם מבקשים לייצר מרחב בטוח להתפתחות. השיטה המסורתית מייצרת פעולה ממניעים חיצוניים בעוד הם מבקשים לייצר אקולוגיה ללמידה ממניעים פנימיים. הם תכננו חלופות ושינו לשיטות שאין בהן דירוג ויש בהן גישה אישית רב ממדית ועם התפתחות רפלקטיבית.
- מנהלים מצאו שלמידה של 10–15 מקצועות במקביל היא סדר שתומך בעיקר בהישרדות ופחות בהעמקה. הם תכננו ושינו את מערכות השעות כך שמספר המקצועות יהיה פחות בהרבה.
- מנהלים גילו שהדרך בה מורים נשלחים להשתלמויות אינה תומכת בלמידה רלוונטית ומתוך תשוקה. הם תכננו ושינו את המבניות כך שמורים לומדים בקהילות מורים לומדות בתוך בתי הספר עם מרחבי עניין ובחירה.
- מנהלים מצאו שהישיבה בשורות מייצרת אחידות פאסיביות ואקלים לא שיתופי כפי שהם מבקשים. הם תכננו ועברו למרחבים רב תכליתיים, שולחנות עגולים, חיבור למרחבי חצר וגיוון עיצובי שמתאים ללמידה בשלל דרכים. כך הם בנו אקולוגיה שמעודדת חקר, פרואקטיביות, שיתוף והתאמה למגוון גדול של לומדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- https://www.facebook.com/portzeiderech/?ref=bookmarks דף הפייסבוק פורצי דרך תל אביב יפו .
- http://avneyrosha.org.il/resourcecenter/Pages/101.aspx הפניה למאמר של סארסון על סדירויות בבתי ספר