פילוט
 | |
| סוג | חודשי/שבועי |
|---|---|
| סוגה |
כתב עת מגזין קומיקס |
| פורמט | דפוס |
| בעלים | דרגאוד הוצאה לאור |
| תאריכי הופעה | 1959–1989 (כ־30 שנה) |
| שפה | צרפתית |
| תפוצה | 117,275,000 (במשך כל השנים) |
  | |
פילוט (בצרפתית: Pilote) היה מגזין קומיקס צרפתי שיצא לאור בין השנים 1959–1989. במגזין הופיעו מרבית כישרונות הקומיקס הצרפתיים או הבלגיים הגדולים של התקופה, ופרסם סדרות מפורסמות וידועות כדוגמת אסטריקס ואוכמניות. במגזין כתבו מספר סופרי קומיקס גדולים כמו רנה גוסיני, ז'אן-מישל שרלייה, ז'וזף ז'ילן ("ז'יז'ה"), אלבר אודרזו, ז'אן (מביוס) ז'ירו, ז'אן קלוד מז'יר ורוברט קראמב (האחרון אינו צרפתי).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרסום גיליון טיזר מספר 0 ב-1 ביוני, פורסם גיליון ראשון של "פילוט" ב-29 באוקטובר 1959[1]. את המגזין הקימו שני כותבי הקומיקס המנוסים ז'אן מישל שרלייה ורנה גוסיני, יחד עם האמנים אלבר אודרזו וז'אן הרברד. קבוצה זו כבר עבדה יחד בעבר כאשר הקימו את "Le Supplément Illustré", מוסף מצויר שהופיע מפעם לפעם בעיתונים בצרפת.
'פילוט' שווק עם יציאתו על ידי רדיו לוקסמבורג, תחנת הרדיו הגדולה ואחת מהיחידות בלוקסמבורג, ופרסם מאמרי מערכת שנכתבו על ידי אנשי הרדיו הפופולריים של אותה תקופה. המגזין, שרבים ציפו לפרסומו בשל צוות הכותבים המובחר שלו, הצליח במהירות. 300,000 העותקים של המהדורה הראשונה אזלו ביום אחד. בניגוד למגזינים תחרותיים בלגיים, כמו טינטין וספירו, המגזין כיוון כבר מההתחלה באופן ישיר יותר לקהל מתבגר, נערים בגילאי 13–22.
שרלייה וגוסיני ביצעו את רוב הכתיבה בגליונות הראשונים. אף על פי ששרלייה כתב שתי סדרות פופולריות, 'Tanguy et Laverdure' עם אודרזו ו-'Redbeard' עם ויקטור הובינון, היה זה אסטריקס של גוסיני ואודרזו שהיה הלהיט הגדול ביותר ועמוד התווך הראשוני של המגזין. הקומיקס המשיך גם הרבה אחרי המגזין, והיה לאחד משלוש סדרות הקומיקס המצליחות אי פעם ביבשת אירופה.
הבעיות הכלכליות התעוררו בשנת 1960, אך נפתרו עם קניית המגזין על ידי הוצאת הספרים "דרגאוד". דרגאוד הרחיבה את המגזין עם מספר סדרות חדשות, ביניהן 'אוכמניות" של שרלייה וז'אן ז'ירו ו"אצ'יל טאלון" של גרג בשנת 1963. בשנת 1967 הופיעה לראשונה סדרת המדע הבדיוני הפופולרית "Valrian and Laureline" ובשנת 1968 עלתה סדרת הקומדיה המערבונית הפופולרית לאקי לוק מאת מוריס דה בוורה לאחר שהועברה למגזין מספירו.
במאי 1968 רבים מאמני המגזין התפטרתו כחלק מהשביתה הכללית שפרצה, כתגובה על תנאי העבודה הלא יציבים שלהם. עם זאת, רבים מהאמנים המשיכו לפרסם את סדרות הקומיקס שלהם במגזין כעצמאים ובכך המשיכו לשמור על זכויותיהם בקומיקס ועל תמלוגיהם. בשנות השבעים נעשו ניסיונות לעדכן את המגזין עם חומר שמעניין יותר מבוגרים, אך אמנים רבים כמו פיליפ דרויל וז'אן ז'ירו הרגישו כי פילוט כבר אינו מתאים לפרסום סיפוריהם, שכן כיוונם האמנותי התרחק מהסגנון של המגזין. השניים פרשו כדי להקים את מגזין המדע הבדיוני והפנטזיה מטאל אירלאן.
כתוצאה מכך, הוצאת דרגאוד הפחיתה משמעותית את כמות הגליונות שיוצאים ובמקום גיליון אחת לשבוע, יצא גיליון אחת לחודש, וגם כך היו חודשים שבהם לא פורסם גיליון כלל. בשנת 1974 התמנה רנה גוסיני לעורך הראשי של המגזין. בשלב זה, דור חדש של אמנים החל לפרסם בפילוט. הקומיקס שלהם שיקף את הכיוון החדש והמבוגר יותר.
בשנות השמונים העיניין הציבורי במדיום פחת, והקוראים הנמרצים של העבר היו כעת מבוגרים מדי עבור מגזיני קומיקס. הדור הצעיר העדיף מגזינים אחרים, חדשים יותר ושמרנים פחות. על כן, פילוט מוזג עם מגזין הקומיקס 'צ'רלי מנסואל' בשנת 1986 והמשיך בתור מגזין "פילוט אנד צ'רלי" עד 1988, אז הוחלף השם חזרה לפילוט. עם זאת, ירידה במכירות גרמה לדרגאוד להשהות את הפרסום לאחר מה שהפך לגיליון האחרון ב-1 באוקטובר 1989[2].
לאחר 1989 לא היו פרסומים קבועים של המגזין, אם כי השם שימש למבצעי שיווק של דרגאוד מדי פעם בפעם[3].
הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פורמט הפרסום | תאריך יציאה | מספר עותקים שנמכרו |
|---|---|---|
| שבועי | 29 באוקטובר 1959 | 300,000 |
| 5 בנובמבר 1959 עד 7 בינואר 1960 | 2,350,000 | |
| 14 בינואר 1960 עד דצמבר 1960 | 6,375,000 | |
| 1961 עד 1973 | 84,500,000 | |
| חודשי | 1974 עד 1988 | 22,500,000 |
| ינואר 1989 עד אוקטובר 1989 | 1,250,000 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "פילוט", באתר BDoubliées
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Pilote année 1959, bdoubliees.com
- ^ Pilote année 1989, bdoubliees.com
- ^ Pilote par année, bdoubliees.com
- ^ Eliza Bourque Dandridge, Producing Popularity: The Success in France of the Comics Series "Astérix le Gaulois", 2008-04-30
