לדלג לתוכן

פייר השני, רוזן אלנסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פייר השני, רוזן אלנסון
Pierre II d'Alençon
לידה 1340 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1404 (בגיל 64 בערך)
ארז'נטאן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה église Saint-Barthélemy du Pin-la-Garenne עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים רוזן עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Marie Chamaillart, Viscountess of Beaumont-au-Maine (מ-10 באוקטובר 1371) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Marie d'Alençon, Jean d'Alençon, Marie d'Alençon, Jeanne d'Alençon, Pierre d'Alençon, Catherine of Alençon, ז'אן הראשון, דוכס אלנסון, Marguerite d'Alençon עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פייר השני, רוזן אלנסון, כונה האצילצרפתית: Pierre II d'Alençon; 134020 בספטמבר 1404), היה רוזן אלנסון מ-1361 ורוזן פרשה מ-1377.

פייר נולד בשנת 1340, והיה בנם של שארל השני, רוזן אלנסון ומריה דה לה סרדה.[1] הוא זכה בתואר אביר ב-1350, והיה אחד מבני הערובה שהוחלפו בעד ז'אן השני, מלך צרפת לאחר קרב פואטייה, ולא חזר לצרפת עד 1370.[2] הוא ואחיו רובר פעלו נגד האנגלים באקוויטניה, וכבשו את לימוז', אך לא הצליחו ללכוד את אוסון (1371).

לאחר מכן הוא לחם תחת גוסקלין בברטאן ונפצע לפני הנבונט, והשתתף במשלחת נגד וילם הראשון מחלרה ב-1388.

פייר מת ב-20 בספטמבר 1404 בארז'נטאן.

ב-10 באוקטובר 1371, התחתן פייר עם מארי שאמיילאר, הוויקונטית מבומון-או-מיין.[3] נולדו להם:

  1. מארי מאלנסון (29 במרץ 1373 – 1417), התחתנה ב-1390 בפריז עם ז'אן השביעי, רוזן הארקור, ואאומאל (נפטר ב-1452).[4]
  2. פייר (1374 – 1375)
  3. ז'אן (1375 – 1376)
  4. מארי (1377)
  5. ז'אן (1378 – 1403)
  6. קתרין (1380 – 25 ביוני 1462), נישאה ב-1411 באלנסון עם פייר ד'אברו, אינפנטה מנווארה ורוזן מורטן (1366 – 1412), ולאחר מכן התחתנה ב-1 באוקטובר 1413 בפריז עם לודוויג השביעי, דוכס בוואריה-אינגולשטדט (1365 – 1447)
  7. מרגריט (1383 – אחרי 1400), הפכה לנזירה בארגנטן
  8. ז'אן הראשון, דוכס אלנסון (1385 – 1415)[1]

היה לו גם בן לא חוקי אחד:

  1. פייר, "ממזר מאלנסון" (נפטר לאחר ינואר 1422), לורד אונו

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Autrand, Francoise (1994). Charles V: Le Sage. Fayard.
  • Cosneau, Eugène (1889). Les grands traités de la guerre de cent ans. Alphonse Picard.
  • Hirschbiegel, Jan (2014). Étrennes: Untersuchungen zum höfischen Geschenkverkehr im spätmittelalterlichen Frankreich zur Zeit König Karls VI. (1380–1422). De Gruyter.
  • Potter, David (1995). Keen, Maurice (ed.). A History of France, 1460–1560: The Emergence of a Nation State. Macmillan.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 Autrand 1994, p. 859.
  2. Cosneau 1889, p. 48.
  3. Potter 1995, p. 375.
  4. Hirschbiegel 2014, p. 679.