פלביסקיטום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פלביסקיטוםלטינית : Plebiscitum; החלטות פלבס) היה השם שניתן בתקופת הרפובליקה הרומית לחוקים שהועברו על ידי אספת הפלבס.

בתקופת קיומה הראשונה של אספת הפלבס, מאחר שהיא לא הייתה אספה של כל העם (Populus) מכיוון שהפטריקים לא לקחו חלק בה הצעה שהתקבלה בהצעה לא הייתה חוק (Lex) אלא החלטת פלבס (Plebiscitum) ולא היה להם תוקף מחייב לכלל העם הרומאי אלא אם כן הם אושרו מחדש על ידי הקונסול באספת הקנטוריות אולם התקיים מנהג לראות בהם חוקים של כל העם אם הם זכו לתמיכה מן הסנאט.

כחלק מן המאבק בין הפלבס לפטריקים הועלתה דרישה מצד הפלבס להכרה בפלביסקיטום כמחייב את כלל העם, הפטריקים התנגדו לדרישה זאת וכתוצאה מכך הפלבס פרשו לגבעת היאניקולום וקווינטוס הורטנסיוס, הדיקטטור שמונה כדי לטפל במשבר, נכנע לדרישתם ובשנת 287 לפנה"ס חוקק חוק שקובע שכל פלביסקיטום מחייב את כל העם הרומאי וכך מועצת הפלבס הפכה לאחד הצינורות המרכזיים לחקיקת חוקים ברפובליקה וחשיבות ההבדלה בין פלבאים לפטריקים דעכה.

בזמן הדיקטטורה של לוקיוס קורנליוס סולה בוטלה עצמאות אספת הפלבס בנושא של חקיקה והיא נדרשה לקבל קודם לכן את אישור הסנאט, דבר זה היה במסגרת מדיניותו של סולה שנועדה לבצע תיקונים בהתנהלות המדינה שיחזקו את הסנאט ויחלישו את טריבוני הפלבס. תיקון זה בוטל בשנת 70 לפנה"ס על ידי הקונסולים קראסוס ופומפיוס.