פקודת הבנקאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פקודת הבנקאות היא חוק שחוקק לראשונה ב-1 בספטמבר 1921[1] וחודשה מספר פעמים מאז. הפקודה מהווה את המסגרת המשפטית לפיקוח על מערכת הבנקאות בישראל ומגדירה את הכללים והתקנות להקמה ולפעילות של בנקים כמו גן מסדירה את היחסים בין הבנקים ללקוחותיהם ולרשות המטבע.

תוכן הפקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקודה מחולקת למספר חלקים עיקריים: [2]

  • הגדרת בנק ורישוי: כל מוסד שמבצע פעולות בנקאיות צריך לקבל רישיון מהבנק המרכזי של ישראל. הפקודה מגדירה מהן פעולות בנקאיות, ואילו תנאים צריך לעמוד בהם כדי לקבל רישיון.
  • שימוש במונח "בנק": אסור לכל אדם או חבורת אנשים, מאוגדים או לא, להשתמש במונח "בנק" או כל גזירה שלו בשם העסקי ללא הסכמת הנגיד. העבירה על כך עלולה להביא לקנס.
  • הגבלות והגנה על צרכנים: הפקודה קובעת כללים להגנה על פרטיות הלקוחות ועל נתוניהם הפיננסיים, כולל הגבלות על שימוש במידע אודות לקוחות ללא הסכמתם.
  • דרישות הון וניהול סיכונים: דרישות להון מינימלי לבנקים כדי להבטיח את יציבותם הפיננסית והתמודדותם עם סיכונים פוטנציאליים.
  • פיקוח ובקרה: הבנק המרכזי מופקד על פיקוח על הבנקים ויש לו הסמכות לבדוק דוחות כספיים, לערוך ביקורות ולצעד בצעדים תיקוניים אם נדרש.
  • סמכויות הנגיד והמפקח על הבנקים: הנגיד רשאי להורות לכל אדם למחוק מהשם שבו הוא מנהל עסקים את המלה "בנק" או גזירותיה, לאחר התייעצות בוועדה והזדמנות להשמיע טענות. המפקח על הבנקים יכול לקבל ולדרוש מידע מבנקים לצורך ביקורת ופיקוח, ויש לו סמכות לחקור עבירות במערכת הבנקאית.

תיקונים ועדכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השנים, הפקודה עברה מספר שינויים ותיקונים שהתאימו אותה למציאות המשתנה ולהתפתחויות בעולם הפיננסי, כולל שינויים בהגדרות ובדרישות הרגולציוניות לבנקים.

בשנת 1981 נחקקו לצד הפקודה שני חוקי בנקאות מרכזיים - חוק הבנקאות (רישוי) וחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

החל משנת 2004 לאחר תיקון פקודת הבנקאות, על הבנקים בישראל מוטלת חובה לדווח על חשד למעילה למבקר הפנימי ובנוסף למפקח על הבנקים.

ב-2024 אושר תיקון כי בנקים יהיו חייבים להתקשר לבעלי חשבון שאין בו תנועות. התיקון מטיל על תאגידים בנקאיים חובה לנקוט צעדים לצורך איתור בעלי חשבונות רדומים שבהם מופקד סכום של 100 שקלים חדשים או יותר. כשמדובר בפיקדון שנקבע מועד לפירעונו, חובת האיתור קמה סמוך למועד הפירעון.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פקודת הבנקאות, באתר כנסת ישראל, ‏31/12/1933
  2. ^ פקודת הבנקאות, 1941, באתר כנסת ישראל
  3. ^ בני סולומון, בנקים יהיו חייבים להתקשר לבעלי ח.., באתר כיכר השבת, ‏2024-03-20