פרוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרוגרפיהאנגלית: ferrography) היא שיטה לניתוח החלקיקים הנמצאים בנוזל אשר מעידים על שחיקה מכנית.

שיטה זו, שבה מתבוננים באמצעות מיקרוסקופ, פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במטרה לבדוק מתי צריך לבצע עבודות תחזוקה על מכשירים. במקור שימשה השיטה לניתוח חלקיקים מתכתיים אשר נכנסו לשמן מנוע.

השיטה מאפשרת לגלות את המקור, המאפיינים והפיזור של חלקיקים בשמן, בגריז ובנוזלים אחרים. היא מאפשרת הפרדה של החלקיקים על ידי מגנוט, לבחינה מיקרוסקופית ולאנליזה.

השיטה רגישה למגוון גדלים של חלקיקים, מ-1 עד 250 µm (מיקרון), לעומת שיטות ספקטרוסקופיות המוגבלות לגדלים של עד 10µm. כמו כן מאפשרת לזהות סגסוגות של חלקיקים שגורמים לעייפות החומר, כאשר שיטות ספקטרוסקופיות מזהות רק סוגי אטומים. כמו כן השיטה מזהה את מקור העייפות: מאפשרת לאפיין את סוגי העייפות ולבודד את המקור שגרם לכל סוג. יתרון נוסף הוא שהשיטה מאפשרת לזהות כשל לפני שהוא מתרחש. גלאי תנודות (ויברציות) מאפשרים לקבל אינדיקציה מאוחרת יחסית למה שניתן לבצע בשיטה זו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Bulldozers2012-Shoam 0072a.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הנדסה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.