פרויקט ווסט פורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרויקט ווסט פורד (West Ford Project) המכונה גם חגורת ווסט פורד או פרויקט המחטים הוא מיזם חלל שאפתני מתחילת שנות השישים (1961-1963), שבוצע עבור צבא ארצות הברית על ידי מעבדת לינקולן של אוניברסיטת MIT, כחלק מנסיון למצוא אמצעי תקשורת אלחוטית ארוך טווח שיהיה בלתי אפשרי לחסימה אלקטרונית או חבלה בקווי תקשורת.

מטרת המיזם הייתה בדיקת אפשרות ליצור סביב כדור הארץ, בגובה של כ-3500 עד 3800 ק"מ, חגורה ממחטי נחושת קטנטנות, המהוות כל אחת אנטנת דיפול זעירה באורך 1.78 ס"מ, בקוטר של כ-2 מאיות המילימטר ובמשקל של כ-40 מיקרוגרם.

החגורה איפשרה תשדורת רדיו גלובלית, ממרכז שידור שמוקם בווסטפורד, מסצ'וסטס, וקמפ פארקס, קליפורניה. ממדי המחט תוכננו כדי להחזיר גלי רדיו בתדר 8 גיגה הרץ. גלי הרדיו יחזרו אל כדור הארץ וכך תתאפשר תקשורת בגלי רדיו מסביב לעולם ללא הפרעה.

לאחר נסיון כושל ראשון ב-1961 מטיל שנשאר עד היום במסלול סביב כדור הארץ, בוצע נסיון שני ב-9 במאי 1963, מטיל מסוג מידס 6 (MIssile Defense Alarm System) שנשא מטען בן 19 ק"ג בסך הכל שהכיל 480 מליון מחטים. המחטים אכן פוזרו במסלול הרצוי, והאמריקנים הצליחו לבצע כמה תשדורות רדיו ארוכות טווח מוצלחות בין מסצ'וסטס וקליפורניה. רוחב הפס של התשדורת היה 20 Kbps ואיכות הקול המשודר תוארה כ"ניתנת להבנה" (intelligible). אך לאחר כחודש המחטים המשיכו להתפזר ותשדורת נוספת בוצעה בקצב של 400 bps (ביט לשנייה) בלבד. למרות זאת, הניסוי נחשב כמוצלח.

מחטים ששימשו בפרויקט, והשוואת הגודל שלהן לעומת בול

נטישת הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות שתי סיבות מרכזיות, הוחלט לנטוש את הפרויקט:

  1. באותה תקופה החלה הפריחה בעולם לוויני התקשורת. לווין תקשורת הוא אקטיבי באופיו - הוא יכול להגביר את עוצמת גלי הרדיו או לשנות את תדרם, ולהחזיר תשדורת איכותית. חגורת ווסט פורד, לעומת זאת, היא פאסיבית.
  2. מדענים ברחבי כדור הארץ, ובעיקר בבריטניה ורוסיה, פרסמו מחאות כנגד זיהום החלל הקרוב במאות מיליוני עצמים מהם לא ניתן יהיה להפטר בקלות. בעקבות המחאה העולמית, הנושא עלה לדיון בעצרת האומות המאוחדות ב-1963, ושגריר ארצות הברית, עדלי סטיבנסון נאלץ להגן על הפרויקט. סטיבנסון הסביר כי חקר את הנושא לעומק, והוא משוכנע שלחץ קרני השמש יחזיר תוך כשלוש שנים את כל המחטים בחזרה לאטמוספירה ובכך יגרום לשריפתן. הופעתו נחשבה כמוצלחת ומרגיעה. בפועל, גם בשנת 2008, גושים גדולים של מחטים עדיין סבבו את כדור הארץ והיוו סכנה חמורה ללוויינים וחלליות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]