פרמיה (שוק ההון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרמיית סיכון, או סתם פרמיה בתורת המימון, היא הפער בין תוחלת התשואה של שתי חלופות מימוניות, האחת חסרת סיכון והשנייה מסוכנת. הפרמיה היא התשואה העודפת המינימלית שדורש אדם כלשהו בתמורה ללקיחת הסיכון העודף הגלום בחלופה המסוכנת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרמיה היא מונח-על, שמשמש מספר תתי-תחומים בעולמות הכלכלה, המימון, הביטוח ושוק ההון. ישנה פרמיה בשוק הביטוח, פרמית סיכון של מדינה, פרמית סיכון של חברות עסקיות ומניות, פרמיה בעולם האופציות והנגזרים ובעוד תחומים רבים. המשותף לכל הפרמיות השונות הוא שהן מבטאות את התמורה שדורשים ומקבלים לוקחי הסיכונים תמורת השתתפותם בשווקים השונים, דהיינו לקיחת הסיכון.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרמיית סיכון של מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה אחת לפרמיה היא פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, דהיינו התמורה העודפת שדורשים המשקיעים הזרים תמורת השתתפותם בסיכוני המשק הישראלי וממשלתו. את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל נהוג לחשב כהפרש בין התשואה על איגרות החוב ארוכות הטווח של ממשלת ישראל (אג"ח מסוג שחר ל-10 שנים) לאג"ח בעלות מח"מ (משך חיים ממוצע) דומה של ממשלת ארצות הברית. כאשר ברגע נתון, נסחרות הראשונות במחיר המגלם תשואה של 6%, והאחרונות בתשואה של 5%, נהוג לציין שפרמיית הסיכון של ישראל (בהשוואה לארצות הברית הנחשבת "חסרת סיכון") עומדת על 1%. באופן דומה ניתן לחשב פרמיית סיכון ריאלית, לאחר חיסור הפרש האינפלציות השונות בהתאמה.

פרמייה הגלומה במחיר כתב אופציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי אופציה סחירים, כגון אלה הנסחרים בבורסה התל אביבית, מגלמים בדרך כלל במחירם פרמיה, במובן זה שגם כאשר הם "בתוך הכסף", כלומר, לו פקעו באותו רגע, היה מקבל המשקיע תמורה חיובית על כספו, מחירם עולה על ההפרש בין מחירי הפקיעה שלהם למחיר נכס הבסיס שממנו הם נגזרים. כאשר ברגע נתון, למשל, נסחר מדד תל אביב 100 במחיר של 1000 נקודות, וכתבי האופציה מסוג "קול" לפי מחיר 1000 נסחרים במחיר (חיובי) כלשהו, מהווה מחיר זה פרמיית סיכון, שניתן לראותה כפרמיה שדורשים כותבי האופציה תמורת הסיכון שהם לוקחים על עצמם, שמא יעלה המדד. אולם על מחירי האופציות משפיעים גורמים שונים, ולא ניתן להסבירם בשלמותם על ידי התייחסות לפרמיית סיכון לבדה.