צ'ארלס שירף
 | |
| אלכסנדר המילטון מאת צ׳ארלס שירף | |
| לידה |
1750 אדינבורו, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
1831 (בגיל 81 בערך) באת', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| תחום יצירה |
ציור |
| חתימה |
 |
  | |
צ'ארלס שירף (באנגלית: Charles Shirreff; בערך 1750–1829) היה צייר סקוטי חירש, שהתמחה במיניאטורות.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ארלס שירף נולד ב-1749[2] או ב-1750. שם משפחתו נכתב לעיתים כשריף או שירף. אביו, אלכסנדר שירף, היה סוחר יינות עשיר בדרום ליית' באדינבורו.[3]
בגיל שלוש או ארבע, שירף הפך לחירש ואילם. בשנת 1760 פנה אביו לתומס בריידווד, הבעלים של בית ספר למתמטיקה באדינבורו, וביקש לתת חינוך לילד, אז בן עשר, בתקווה שניתן ללמד אותו לכתוב. צ'ארלס הפך לתלמיד החירש הראשון של בריידווד; זמן קצר לאחר מכן, ייסד בריידווד את האקדמיה לחרשים ואילמים של בריידווד, בית הספר הראשון מסוגו בבריטניה.
בגיל 18, באוגוסט 1769, שירף עזב את בית הספר של בריידווד כדי ללמוד אמנות בלונדון בבית הספר של האקדמיה המלכותית. הוא סיים את לימודיו ב-1772 עם מדליית כסף, ופתח בקריירה של מיניאטוריסט.[3]
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לציור מיניאטורות, שירף ייצר גם פסטלים בראשית דרכו. שירף הציג בהצלחה ציורי שמן, פסטלים וציורי עיפרון באקדמיה המלכותית לאמנויות ב-1771, ובחברת האמנים החופשית מ-1770 עד 1773.[4]
שירף עבד בלונדון לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה המלכותית, ובנה קהל לקוחות שהיה בעיקר תיאטרלי. הוא התיידד עם קיילב וייטפוורד, סוחר, דיפלומט וסאטיריקן סקוטי מקושר היטב, שהתקרב לחוגי האליטה העשירים ביותר בלונדון. שירף פיתח קשרים מועילים עם מצויריו סר ג'ושוע ריינולדס, ג'ורג' דאנס הצעיר וריצ'רד קוסווי.[4]
לאחר שאביו של שירף נהרס כלכלית במשבר של 1772 בגלל הכישלון של בית הבנקאות ניל, ג'יימס, פורדייס ודאון, שירף תמך במשפחה בעבודתו. הוא הגיש בקשה להגיע להודו בשנת 1778, והצהיר בפנייתו לחברת הודו המזרחית כי הוא אילם, אך הוא הצליח להפוך את עצמו למובן באמצעות סימנים. הוא ביקש שילוו אותו אביו ואחותו מרי כדי שישמשו כמתורגמנים. עם זאת, תוכניתו המקורית לבקר בהודו נזנחה והוא נשאר באנגליה במשך שני עשורים נוספים.[3]
על פי הדיווחים, שירף לימד ציור מיניאטורי בלונדון לסטודנטים בשנים 1786–1788, וכללו המיניאטוריסט הסקוטי ארצ'יבלד רוברטסון.[5]
שירף חי ועבד בבאת' בין 1791 ל-1795, או 1786 עד 1800. המצוירים שלו כללו את השחקנית שרה סידון, שכתבה עליו כאמן מוצלח ביותר בציור הדיוקן שלה מכל צייר מיניאטורות שהיא ישבה מולם. במהלך אותה תקופה, היו לו לקוחות לפורטרטים במשותף עם שני מיניאטורים חירשים אחרים בבאת', סמפסון טאוגוד רוש וריצ'רד קרוס.[3]
בשנת 1795, הוא חידש את בקשתו לנסוע להודו, ועזב את אנגליה והגיע למדרס בינואר 1797. הוא צייר במדרס כמה שנים לפני שעבר לכלכותה, שם עבד על איורי הסימנים שלו. בשנת 1807, הוא הכריז שהוא כמעט הושלם ויהיה זמין למנויים בהקדם האפשרי. יצירה זו מעולם לא אותרה, ונראה כי אבדה במעבר מהודו.
הוא חזר מהודו ב-1808 או 1809, ושוב התגורר בלונדון, שם המשיך לעבוד.
בהתבסס על רישומי צוואות משנת 1829 לומדים ששירף נפטר לפני ה-5 בנובמבר 1829, כאשר צוואתו הוקראה בבית המשפט.[1]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 בינואר 1810, שירף התחתן עם מרי אן בראון, אחותו של אמן עמית, בסנט ג'ורג', כיכר האנובר.
בני הזוג התגוררו בלונדון, בכיכר פיצרוי ואחר כך בכיכר קונוט, עד מותו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Jeffares, Neil (2006). "Shirreff, Charles". Dictionary of Pastellists Before 1800 (PDF). Unicorn Press.
- ^ Lee, Raymond (2015). Charles Shirreff: 1749–1829. British Deaf History Society Publications
- ^ 1 2 3 4 Jackson, Peter W. (1990). "The Late 18th Century (1750–1800)" (PDF). Britain's Deaf Heritage. Pentland Press. pp. 23–24
- ^ 1 2 "Charles Shirreff". Philip Mould & Company. London. Archived
- ^ Barratt, Carrie Rebora; Zabar, Lori (2010). American Portrait Miniatures in the Metropolitan Museum of Art. New York: Metropolitan Museum of Art. p. 65.