צלב הדרום (ספינה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צלב הדרוםאנגלית: SS Southern Cross) הייתה אוניית קיטור לציד כלבי-ים, שפעלה בעיקר בנורווגיה ובשטחי ניופאונדלנד ולברדור.

האונייה אבדה בים בשובה מציד כלבי-ים ב-31 במרץ 1914, ועמה נספו כל 174 האנשים שהיו על סיפונה, באותה סערה שקטלה 78 אנשי צוות מאוניית הקיטור "ניופאונדלנד", טרגדיה משותפת, שנודעה בשם "אסון ציידי כלבי הים של ניופאונדלנד".[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונייה הוזמנה כספינה לציד לווייתנים בשם "פולוקס" בארנדל, נורווגיה, בשנת 1886. ב-19 בדצמבר 1898 יצאה "פולוקס", בשמה החדש "צלב הדרום", בפיקודו של חוקר הארצות קרסטנס בורכגרווינק, למסעה הראשון אל אנטארקטיקה עם משלחת צלב הדרום, שם חוללה היסטוריה ימית כשהבקיעה דרך בחומת הקרח הגדולה אל ים רוס, שלא נחקר עד אז.

"פולוקס" נמכרה והועברה ב-1901 לניופאונדלנד. מאז ועד 1914 השתתפה בכל מסע לציד כלבי-ים.

משלחת צלב הדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משלחת צלב הדרום

קולין ארצ'ר, בונה הספינות הנורווגי ידוע-השם, היה האיש שעיצב ובנה את האונייה פראם לפי הזמנתו של פריטיוף ננסן; "פראם" חזרה ב-1896 ללא פגע מסחף ממושך באוקיינוס הצפוני במשלחת "קצה הצפון" של ננסן, 1896-1893. בורכגרווינק רכש אצל ארצ'ר את "פולוקס" והחליף מיד את שמה ל"צלב הדרום". זו הייתה ארבה מצוידת במפרשים, בכושר נשיאה של 520 טון ובאורך כולל של 49 מ'. המנועים נבנו לפי המפרט של בורכגרווינק והותקנו במקומם לפני שהספינה הפליגה מנורווגיה. אף כי קלמנטס מרקהם הטיל ספק בכוח עמידתה בים הפתוח (אולי כדי להניא את בורכגרווינק מכוונותיו), הספינה הגשימה את כל הציפיות במימי אנטארקטיקה. בדומה לאחדות מספינות הקטבים ההיסטוריות, חייה לאחר המשלחות היו קצרים; היא נמכרה לחברה שעסקה בציד כלבי-ים ובאפריל 1914 אבדה בסערה עם כל אנשיה, מול חופי ניופאונדלנד.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]