קובץ INI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קובץ INI הוא פורמט קובץ המהווה את התקן הרשמי לקובצי הגדרות, בפלטפורמות ותוכנות מסוימות. קובץ ה-INI מורכב ממבנה בסיסי המורכב מ"סעיפים" ו"מאפיינים".

מ-MS-DOS ומערכות החלונות מבוססות ה-16 ביטים ומעלה, עד חלונות ME ו-2000, שימשו קובצי ה-INI כמנגנון המרכזי להגדרת מערכות הפעלה, ותכונות של יישומים מותקנים, כמו גופנים, מנהלי התקנים, הוספת קובצי הפעלה לתוכניות על שולחן העבודה, והפעלת תוכניות נדרשות בזמן עליית מערכת ההפעלה. קובצי INI גם משמשים תוכניות באופן כללי לאחסון הגדרות ייחודיות להן.

בחלונות NT, קידמה מיקרוסופט את ה-Registry, והרחיקה את המפתחים משימוש בקובצי ה-INI. החל מגרסה זו השתמשו כל הגרסאות הבאות אף הן ברישום להגדרות מערכתיות, ויישומים שנבנו על שלד התוכנה .NET משתמשים בקובצי הגדרה מיוחדים הכתובים ב-XML.

על אף השינויים שנעשו במרוצת השנים באופן הרישום, עדיין ניתן להשתמש בקבצים אלו בחלונות.

השם קובץ INI מגיע מסיומת קובץ נפוצה .INI המהווה קיצור של המילה האנגלית "initialization" שמשמעותה אתחול. סיומות קובצי אתחול נוספות הן .CFG, ‏.conf ו- .TXT (במיוחד מופעים של הקובץ 'config.txt').

לינוקס ויוניקס משתמשות גם הן באותו פורמט קובץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תוכנה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.