קוליק של דבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרזת הכחשה של יצרני הסיידר שהעופרת בסיידר גורמת לקוליק של דבון
איור של מסחיטת סיידר מהמאה ה-17

קוליק של דבוןאנגלית: Devon colic) היה מצב שהשפיע על אנשים במחוז דבון האנגלי במהלך חלקים מהמאות ה-17 וה-18, לפני שהתגלה כהרעלת עופרת.

התיאור הכתוב הראשון של הקוליק הזה מגיע משנת 1655. התסמינים החלו בכאבי בטן עזים והמצב היה קטלני מדי פעם. סיידר הוא משקה מסורתי של תושבי דבון והקשר בין הקוליק לשתיית סיידר נצפה במשך שנים רבות. המצב היה מקובל לייחס לחומציות המשקה.

הפרסום של ויליאם מסגרייב De arthritide symptomatica (מהדורה שנייה, 1715) כלל את התיאור המדעי הראשון של "קוליק דבונשייר" - הוא תואר מאוחר יותר גם על ידי ג'ון הוקסהם וסר ג'ורג' בייקר.[1]

עם זאת, הסיבה המדויקת לא התגלתה עד שנות ה-60 של המאה ה-18, כאשר ד"ר ג'ורג' בייקר העלה את ההשערה שהרעלת עופרת בסיידר היא האשמה. הוא הבחין שהתסמינים של הקוליק דומים לאלו של הרעלת עופרת. הוא ציין כי עופרת שימשה בתהליך ייצור הסיידר הן כמרכיב במכבשי הסיידר והן בצורה של זריקת עופרת ששימשה לניקוי המכבשים. הוא ערך גם בדיקות כימיות כדי להדגים נוכחות של עופרת במיץ התפוחים של דבון.

פרסום התוצאות שלו נתקל בתגובה עוינת כלשהי של יצרני הסיידר, שרצו להגן על המוצר שלהם. ברגע שמסקנותיו של בייקר התקבלו ובוצעה הוצאת העופרת ממכבשי הסיידר, הקוליק ירד. עד 1818, בנו של בייקר דיווח ש"בקושי ידוע על קיומו" בדבון.

קוליק פואטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלה עם תסמינים זהים תוארה מ-Poitou במערב צרפת בעבודה משנת 1616 של פרנסואה סיטואה.[2] התופעה הייתה ידועה במקורות האנגליים בשם Poitou colic. כמו כן, הוכח כי מדובר בסוג של הרעלת עופרת בפרסום משנת 1757 של תאודור טרונצ'ין מז'נבה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alick Cameron, ‘Musgrave, William (1655–1721)’, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, Sept 2004
  2. ^ Franciscus Citesius, De novo et populari apud Pictones dolore colico bilioso diatriba (Poitiers, 1616) Online edition
  3. ^ T. Tronchin, De colica Pictonum (Geneva, 1757) Online edition

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.