קוסמוס 1408
קוסמוס 1408 (ברוסית: Космос-1408) היה לוויין מודיעין אותות שהופעל על ידי ברית המועצות. הוא שוגר למסלול נמוך סביב כדור הארץ ב־16 בספטמבר 1982 והחליף את הלווין קוסמוס 1378. ב־15 בנובמבר 2021, הוא הושמד בניסוי של נשק אנטי-לווייני רוסי, שגרם לפיזור פסולת חלל בגובה בין 300–1,100 קילומטרים (190–680 מיל) מעל כדור הארץ. האיום של התנגשות פוטנציאלית עם פסולת אילץ את הצוות של תחנת החלל הבינלאומית לתפוס מחסה בקפסולות המילוט שלהם.
מטרה ושיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוויין היה חלק ממערכת צלינה-D של לווייני מעקב צבאיים למטרת מודיעין אלקטרוני. הוא פותח על ידי לשכת העיצוב יוז'נויה, במסה של כ־2,200 ק"ג, עם אורך חיים צפוי של כ־6 חודשים. הוא החליף את הלווין קוסמוס 1378 במערכת צלינה.
הוא שוגר על גבי רכב השיגור ציקלון-3 ב־16 בספטמבר 1982, מאתר 32/2 בקוסמודרום פלסצק.
השמדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 בנובמבר 2021, הלוויין הושמד בניסוי צבאי שיצר ענן של פסולת חלל שאיים על תחנת החלל הבינלאומית. שבעת אנשי הצוות על סיפון התחנה (4 אמריקאים, 2 רוסים וגרמני) תפסו מחסה בקפסולות המילוט כדי שיוכלו לחזור במהירות לכדור הארץ אם פסולת תפגע בתחנה. הלוויין היה במסלול בגובה ממש מעל לגובה המסלול של תחנת החלל, והפסולת חלפה ליד תחנת החלל הבינלאומית כל 93 דקות. הפסולת גם מהווה סיכון ללוויינים אחרים במסלול נמוך של כדור הארץ.
מחלקת המדינה של ארצות הברית האשימה לאחר מכן את רוסיה בכך שכיוונה את קוסמוס 1408 במהלך הניסוי נשק נגד לוויינים, תוך שימוש בטיל קרקעי נגד הלוויין שלהם שאבד, ואמרה שזה "מסוכן וחסר אחריות". למחרת, סרגיי שויגו, שר ההגנה הרוסי, הודה כי ההריסות נובעות מניסוי טיל רוסי, אך טען כי היא אינה מהווה איום על פעילות חלל כלשהי.[1] דובר מחלקת המדינה האמריקאית, נד פרייס, אמר שהאירוע יצר כ־1,500 חלקי פסולת שניתן לעקוב אחריהם באמצעות מכ"מים קרקעיים ועוד מאות אלפים שקשה יותר לעקוב אחריהם. הפסולת צפויה להמשיך במסלול במשך כמה שנים, אולי עשרות שנים. הפסולת סובבת בגבהים שבין 440–520 קילומטרים (270–320 מיל); עד 17 בנובמבר טווח זה גדל ל 300–1,100 קילומטרים (190–680 מיל).
טיל A-235 ("נודול") שוגר מקוסמודרום פלסצק. המערכת עוברת בדיקות מאז 2014, אך זה היה הלוויין הראשון שהיא השמידה. אמנת החלל החיצון, שרוסיה אישרה, אוסרת על סוגים מסוימים של פעילויות צבאיות בחלל, אך לא טילים נגד לוויינים המשתמשים בראשי נפץ קונבנציונליים.[2]
מנהל נאס"א, ביל נלסון, הצהיר כי, "עם ההיסטוריה הארוכה והמפורסמת שלה בטיסות אנושיות בחלל, לא יעלה על הדעת שרוסיה תסכן לא רק את האסטרונאוטים השותפים האמריקאים והבינלאומיים בתחנת החלל הבינלאומית, אלא גם את הקוסמונאוטים שלה" עם שני קוסמונאוטים רוסים בתחנה מתוך שבעה אסטרונאוטים, ו"הפעולות הן פזיזות ומסוכנות, מאיימות גם על תחנת החלל הסינית."[3]
ניסויים דומים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1985 ארצות הברית ביצעה ניסוי בטיל ASM-135 ASAT נגד לוויינים מאותה מטרה.
- בשנת 2007 בוצע ניסוי טילים נגד לוויינים סיני, שאף הוא גרר ביקורת דומה
- מבצע קרח שרוף היה ניסוי בטיל נגד לוויינים של ארצות הברית מ־2008
- משימת שאקטי היה ניסוי הודי בטילים נגד לוויינים משנת 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Russian anti-satellite missile test poses no threat – Moscow". BBC News. 16 בנובמבר 2021. נבדק ב-16 בנובמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Outer Space Treaty". United Nations Office for Outer Space Affairs. בנובמבר 2021. נבדק ב-16 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Weitering, Hanneke (2021-11-16). "NASA chief Bill Nelson condemns Russian anti-satellite test". Space.com (באנגלית). נבדק ב-2021-11-18.