קורט וינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורט וינד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1887
רטיבור, שלזיה
פטירה 1951 (בגיל 64 בערך)
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרשון (קורט) וינד (1887–1951) היה אדריכל ישראלי, מראשוני המתכננים של העיר רמת גן, חבר בית הדין של סניף תנועת החרות ברמת-גן[1] והשתתף בפעילות תנועת בני ברית ברמת-גן.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינד נולד ב־1887 בעיר רטיבור במחוז שלזיה (כיום חלק מפולין). במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא הגרמני.[3]

בשנת 1919 סיים בהצטיינות לימודי אדריכלות בברלין. לאחר סיום לימודיו עבד כאדריכל וכבר בגרמניה הוציא לפועל פרויקטים גדולים.

עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 עזב את גרמניה והגיע לארץ ישראל כתייר. הצליח להישאר בארץ על אף שהוגדר כשוהה בלתי חוקי על ידי שלטון המנדט הבריטי. עם עלייתו לארץ הוא הצטרף לתנועה הז'בוטינסקאית. עם קום מדינת ישראל בשנת 1948 קמה תנועת החירות, מונה לחבר בית הדין של סניף התנועה ברמת גן. בנוסף, היה חבר בארגון בני ברית ברמת גן.[2]

לפני שעלה לארץ תכנן מספר פרויקטים בגרמניה. לאחר עלייתו, בארץ עסק בעיקר בפרויקטים בתחום המגורים. הוא תכנן בתים וילות בעיר רמת גן וסביבתה. את התכנון של חלק מהפרויקטים של האדריכל ברמת גן עשה בשיתוף פעולה עם האדריכל הרברט טוכלר. במסגרת שיתוף הפעולה בין האדריכלים, תכננו מבנים בסגנון הבינלאומי.[4] וינד למד עם עלייתו לארץ עברית, וסירב לכתוב ולדבר בשפה אחרת. אף על פי שלא היה חלק בתנועה הציונית בנעוריו בגרמניה, עם הגיעו לארץ, הוא הצטרף לתנועה הז'בוטינסקאית והפך לתומך נלהב שלה עד יום מותו.[3]

נפטר ב-30 בספטמבר 1951 ונקבר בבית הקברות קריית שאול.[5]

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביאליק 38 פינת צומת לבבי 2, תכנן יחד עם אינג' ע. גינזבורג: בית אלברסון וזרח מרושק, שנת 1934.
  • השוטרת 4: בית גיטל ואשר-אוסקר גולדבלט, שנת 1939.
  • שפירא 4 פינת עיר גנים: בית מאשה ושמחה קרסיק, שנת 1939.
  • ביאליק 58 א': בית מיכאל ודינה דוחוביץ', שנת 1942.
  • קלאוזנר 8: בית אברבך, שנת 1949.

במסגרת השותפות עם הרברט טוכלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביאליק 59 פינת נורדאו 1: בית החנויות והדירות של פינקוס, שנת 1934.
  • מעג"ל 45: בית הדירות של משה וצפורה מנדלסון, שנת 1935.
  • הרצל 68: בית מנדלסון-שמואלביץ, 1935.
  • נחלת יוסף 4: בית יאהר-בלקינד, שנת 1936.
  • הרא"ה 35: בית יקימובסקי, שנת 1936.
  • מעג"ל 39-ביאליק 11א'-ביאליק 11ב': בית זיגפריד כנוביץ', שנת 1938.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]