קטמול-קלרק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלגוריתם קטמול-קלרק (באנגלית: Catmull–Clark) הוא אלגוריתם בגרפיקה ממוחשבת שמטרתו ליצור משטחים חלקים באמצעות חלוקה חוזרת ונשנית של משטח. האלגוריתם הוצג לראשונה ב-1978 על ידי שני מדעני המחשב האמריקניים אדווין קטמול וג'יימס קלרק.
האלגוריתם פועל בצורה רקורסיבית כשבכל שלב נעשה עידון בצורה הבאה: מתחילים ממודל של פאון, וכל הקודקודים בו נקראים קודקודים מקוריים.
- על כל פאה מוסיפים נקודת פאה (face point): היא נקודת שיווי המשקל בין הקודקודים המקוריים של הפאה
- על כל צלע מוסיפים נקודת צלע ( edge point): ממוצע שתי נקודות הפאה הסמוכות ושתי נקודות הקצה המקורית של הצלע.
- לכל נקודת פאה מוסיפים צלע המקשרת לצלעות הפאה: המקשרת את נקודת הפאה עם נקודות הצלע המתאימות
- לכל נקודה מקורית P מגדירים את F להיות ממוצע נקודות הפאה שיצרנו זה לא מכבר שנוגעות ב-P, ומגדירים את R להיות ממוצע נקודות האמצע לצלעות הנוגעות ב-P. כל נקודה מקורית מוזזת ל.
- מחברים כל קודקוד לנקודות הצלע של כל הצלעות המקוריות שבהן היה הקודקוד המקורי
- מגדירים את פאות חדשות על סמך הבנייה
הפעלה חוזרת של האלגוריתם יוצרת משטחים חלקים יותר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו.
