רודולפו אמאדו

רודולפו אמאדו
Rodolfo Amoedo
לידה	11 בדצמבר 1857; סלבדור, ברזיל
פטירה	31 במאי 1941 (בגיל 83); ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מקום לימודים	בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות; אקדמיה ז'וליאן ;
זרם באמנות	אוריינטליזם
יצירות ידועות	Ciclo do Ouro, Más notícias, Marabá, The last Tamoio

רודולפו אמאדו (בפורטוגזית: Rodolfo Amoedo;‏ 11 בדצמבר 1857 – 31 במאי 1941) היה צייר ומעצב ברזילאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעניינותו באמנות ובקישוט החלה כאשר חבר משפחה (שהיה סופר) הזמין אותו לעבוד בתיאטרון סאו פדרו שהוקם באותה העת. בשנת 1873, הוא נרשם לבית ספר לאמנות בריו דה ז'ניירו - שם למד אצל ויקטור מאיירליס. בשנה שלאחר מכן, הוא עבר לאקדמיה האימפריאלית דה בלס ארטס.^[1] מוריו שם כללו את ז'ואאו זפרינו דה קוסטה, אגוסטיניו חוסה דה מוטה והפסל פרנסיסקו מנואל צ'אבס פינהיירו. בשנת 1878, ציורו על "הבל הקורבן" זיכה אותו במלגת מסע ללימודים באירופה.

מ-1879 עד 1887 חי ולמד בפריז. בתחילה, הוא למד באקדמיה ז'וליאן, אך לבסוף הצליח להירשם לאקול דה-בו-ארט בשנת 1880, שם קיבל את הדרכתם של אלכסנדר קבנל, פול בודרי . מ-1882 עד 1884, הוא השתתף בסלון תוך פיתוח הנושאים העיקריים שלו של מיתולוגיה, ואירועים תנ"כיים.^[2]

בשובו לריו דה ז'ניירו ב-1888, הוא מונה לפרופסור של כבוד באקדמיה, אך למעשה לימד באסקולה פוליטכניקה וערך את התערוכה האישית הראשונה שלו. הוא זכה במדליית זהב בתערוכה ב-1908.

מאוחר יותר הוא הפך לפרופסור בבית ספר לאמנות, שם עודד סטודנטים לחקור את מדיות הציור השונות (טמפרה, צבעי מים וכו'). הוא גם שימש כסגן דירקטור וממלא מקום בכמה הזדמנויות.

בנוסף לבדי הקנבס שלו, הוא צייר עבור האספה הלאומית, הספרייה הלאומית והתיאטרון של ריאו דה ז'נרו.^[3] שנתיים לאחר מכן, הוענקה לו הקתדרה השנייה בבית הספר לציור, תפקיד בו החזיק עד 1934.

בין תלמידיו הידועים ביותר היו האחים ארתור וז'ואאו טימוטיאו דה קוסטה, אליסאו ויסקונטי וקאנדידו פורטינארי.