רוח אנאבטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוח אנאבטיתיוונית: "כלפי מעלה") היא רוח חמה הנושבת במדרון ההר לעבר הפסגה כתוצאה מחימום השמש[1][2]. רוחות אלה נושבות בדרך כלל בימים בהירים, כשמזג האוויר רגוע.

כאשר מזג האוויר מתאים, מדרון הגבעה או ההר מתחמם על ידי קרינת השמש, ומחמם את האוויר הקרוב אליו. האוויר באותו הגובה, המרוחק יותר מההר, אינו מתחמם בגלל המרחק הגדול בינו ובין הקרקע. התופעה עשויה להתעצם אם השכבה התחתונה של הקרקע מוסתרת על ידי ההר ובכך מתחממת פחות.

מכיוון שהאוויר במדרון ההר או בפסגה חמים יותר מן האוויר הסמוך, עולה הראשון מעלה (קונבקציה). כתוצאה מכך נוצר אזור לחץ נמוך ובעקבותיו הפרש לחצים שמביא לזרימת אוויר מהמדרון אל הפסגה - זוהי הרוח האנאבטית. תופעה נפוצה היא שהאוויר שעולה כתוצאה מהרוח מתקרר אדיאבטית (קירור של האוויר כשהוא עולה באטמוספירה), וכך מגיע לנקודת הטל, מתעבה ויוצר ענן קומולוס שיכול להוריד גשם ולעתים אף יוצר סופת רעמים.

הרוח שנוצרת מהתופעה ההפוכה בדיוק נקראת רוח קטבטית, והיא מנשבת בלילה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]