רטייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה דיין - עוטה רטייה על עינו השמאלית, בעקבות פגיעה במלחמת העולם השנייה

רטייה היא טלאי קטן אותו עוטים על העין, כך שהטלאי מכסה את העין וארובת העין. הרטייה מוחזקת במקומה על ידי חוט, תחבושת או דבק (בדומה לפלסטר). עטיית הרטייה נועדה לרוב על-מנת להסתיר או להגן על עין פצועה או חסרה, אך יש לה גם שימוש רפואי בטיפול בעין עצלה אצל ילדים ודרך להכין את העין לראיה בחשכה.

בשנים שלפני הרפואה המודרנית והניתוחים, רטיות היו נפוצות במיוחד לצורך כיסוי אסתטי של עין חסרה (עקב מחלה או פציעה). כיום, גם עקב המצאת העין הפרוסטטית, רטיות אינן שכיחות יותר.

שימושים בעת קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיילים בעת מטווחי ירי מכיוונים את הנשק בעזרת העין הדומיננטית. חיילים שאינם מסוגלים לעצום את העין החלשה שלהם נעזרים לעיתים ברטיה.
  • מאחר שלעין האנושית לוקח כ-10 דקות להתרגל לחושך נהגו בעבר פיראטים לעטות רטיה כדי להרגיל עין אחת ללחימה בחשיכה, זאת משום שקרב השתלטות על ספינה עלול היה להתחיל על סיפונה ואז להמשיך לבטנה, שם האור דל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רטייה בוויקישיתוף
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.