רציו חיפושי נפט (1992)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רציו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רציו חיפושי נפט (1992) - שותפות מוגבלת
סוג שותפות מוגבלת
מייסדים ישעיהו לנדאו, איתן אייזנברג
שנת הקמה 1993
משרד ראשי תל אביב-יפו, ישראל
מוצרים עיקריים חיפושי נפט וגז
שווי שוק כ-3,000,000 אלפי ש"ח (נכון ל-31.10.2010)
הכנסות 0 אלף ש"ח (2017)[1]
רווח תפעולי הפסד של 85.9 מיליון ש"ח (2017)[1]
רווח הפסד של 169 מיליון ש"ח (2017)[1]
אנשי מפתח יגאל לנדאו (מנכ"ל), ליגד רוטלוי (יו"ר)
עובדים 10
www.ratioil.com

רציו חיפושי נפט (1992) - שותפות מוגבלת, המוכרת בשמה המקוצר רציו, היא שותפות מוגבלת לפעילות חיפושי נפט וגז טבעי והפקתם בישראל.

רציו חיפושי נפט הוקמה על פי הסכם שותפות מוגבלת בין השותף הכללי רציו חיפושי נפט בע"מ לבין השותף המוגבל - רציו נאמנויות בע"מ. השותפות המוגבלת נרשמה ביום 20 בינואר 1993. יחידות ההשתתפות של השותפות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.[2] יחידות ההשתתפות של השותפות כלולות במדד תל אביב 125 החל מיום 1 ביולי 2010.

תחומי הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסכם השותפות המוגבלת, מטרת השותפות היא להשתתף בפעולות חיפושי נפט וגז בשטח רישיונות "רציו-ים", הידוע גם כלוויתן, אשר כולל למעשה 5 רישיונות - "עמית", "רחל", "דוד", "חנה" ו"ערן" בשטח כולל של 3,320 קמ"ר, שנמצאים בים התיכון במרחק של כ-100 קילומטר מול חופי מדינת ישראל. לקראת סוף 2010 דיווחה החברה יחד עם שותפותיה כי ברישיונות לווייתן נמצא מאגר בן כ-453 מיליארד מ"ק של גז טבעי, תגלית הגז הטבעי במים עמוקים הגדולה ביותר בעשור.[3] רישינות אלו משיקים מצד מערב לתגלית הגז "תמר", שנחשפה בינואר 2009.[2]

לרציו זכויות נפט נוספות בים וביבשה, הכוללים את: היתר "גל" הנמצא כ-150 ק"מ מערבית לנתניה וגובל בחלקו המזרחי ברישיונות "רציו ים" (ומשתרע דרומה ומערבה להם), 15% מרישיון "שרית", 12.3% מזכיון "מד יבנה" הכולל בתוכו את הבאר "אור–1".[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזמי שותפות רציו הם משפחות לנדאו ורוטלוי (בעלי בנק אגוד) שהקימו אותה עוד בשנת 1992, ועד שנת 2009 השתתפה ב-17 קידוחים שבהם השקיעה כ-100 מיליון שקל; אך עד למציאת פוטנציאל (פרוספקט) הגז באתר "לוויתן" לא מצאה מאגר משמעותי.[5] בין הקידוחים שביצעה היו קידוח "רציו 3" ליד קריית שמונה שנמצא יבש.[6] קידוח "רציו 4" ליד גן יבנה בו נמצא גז אך לא בכמות מסחרית.[7]

בשנת 2007, כדי לגיס את המימון הרב ואת הידע הטכני הנדרש לביצוע חיפושי נפט וגז בים, מכרה רציו % 85 מהזכויות ברישיונות "רציו-ים" לידי שותפויות החיפושים של קבוצת דלק, אבנר ודלק קידוחים, המחזיקות ב-22.67% כל אחת בשטחי הרישיונות, ולנובל אנרג'י המחזיקה ב-39.66%.[8]

פרויקט לוויתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביוני 2010 דיוחה נובל אנרג'י, השותפה ברישיונות "רציו-ים", כי יש סיכוי של 50% למציאת גז בלוויתן בהיקף כפול מתמר.[9] לאור זאת, נובל אנרג'י המליצה לשותפים ברישיונות "רציו ים" לקדוח קידוח אקספלורציה ב"לויתן".

קידוח "לויתן 1" ניקדח ברישיון רחל, כ-135 קילומטר מערבית לחיפה במים בעמוקים של כ-1,634 מטר. הקידוח היה העמוק ביותר שנקדח אי פעם באזור זה בים התיכון, ונמשך כחמישה חודשים בתקציב מוערך של כ-150 מיליון דולר (כולל עלויות השינוע הצפויות של אסדת הקידוח).[10]

בדצמבר 2010, הוכרז השדה כתגלית[11] שדה הגז הגדול ביותר במימי הים התיכון ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד מטר מעוקב (‎16 TCF).[12] הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.[13]

בספטמבר 2014, פרסמה רציו תשקיף לגיוס 250 מיליון שקל למימון חלקה בפיתוח מאגר לווייתן.

רציו פטרוליום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2011 יזם הגאולוג של שותפות רציו, איתן אייזנברג, בשיתוף עם יחד עם משפחות רוטלוי ולנדאו, פעילות חיפושי נפט בינלאומית. לצורך כך הוקמה שותפות חדשה, "רציו פטרוליום אנרגיה - שותפות מוגבלת". בינואר 2017 הונפקה השותפות לציבור ויחידות ההשתתפות שלה נרשומו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. "רציו חיפושי נפט" מחזיקה 20% מ"רציו פטרוליום" וקבוצת דלק 17%. רציו פטרוליום מחזיקה בזיכיונות לחיפושי נפט במלטה, סורינאם, גיאנה, אירלנד והפיליפינים.[14]

טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, שלמה שוקרון מבעלי חברת הבנייה "גלובוס אינטרנשיונל השקעות בניין ופיתוח" העלה טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון. שוקרון החל להשקיע באמצעות חברת "גלובוס" ביחידות ההשתתפות של רציו בשנת 2000 ובתוך זמן קצר הגיע להחזקה של 26% בחברה, עד שכל גיוס הון דרש את אישורו. באפריל 2005 ביקשה רציו לבצע גיוס נוסף, אולם שוקרון התנגד. לפיכך הוצע לתת לו 15% מההשותף הכללי "רציו חיפושי נפט בע"מ" (החברה שמנהלת את פעילות הקידוחים של השותפות המוגבלת "רציו חיפושי נפט (1992)") בתמורה לאי־טרפוד הגיוס, בהמשך טענה "גלובוס" כי רציו הפרה את ההסכם, ובין הצדדים פרץ סכסוך שהגיע לבוררות. במהלך 2008 החלה בוררות, והוסכם ששוקרון יקבל מהחברה 6 מיליון שקל בתמורה להחזקותיו, אולם עם גילויי הגז בשדה לווייתן בספטמבר 2010, פנה שוקרון לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את הבוררות, בנימוק שהבורר התמנה בידי אנשי העולם התחתון.[15] באוגוסט 2011, הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה הודיעה "גלובוס" כי היא "מצרה על טענות שפורסמו בעניין הליך הבוררות לפיהן הצדדים יזמו פניה לגורמים בעולם התחתון כדי ליישב את הסכסוך שנתגלע בין שתי החברות. הצדדים רצו ליישב את הסכסוך בדרכים המקובלות בעולם העסקים, ולא הייתה להם כוונה לערב בסכסוך גורמים מהעולם התחתון". עוד הוסכם ששוקרון יקבל 15% מההשותף הכללי, שיוחזקו בנאמנות, וששוקרון יפעל למכירת חלקו בתוך כמה שנים.[16][17] במהלך הדיונים על הסכם הפשרה הוצא שקבוצת משקיעים בראשות יולי עופר, תשלם תמורת המניות של שוקרון סכום של 270 מיליון ש"ח.[18] אך המהלך לא יצא לפעול.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רציו חיפושי נפט (1992) - שותפות מוגבלת: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ 2.0 2.1 רציו חיפושי נפט - דו"ח תקופתי לשנת 2009
  3. ^ סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי, באתר כלכליסט, 29.12.10
  4. ^ ואדים סבידרסקי, שותפות הנפט רציו קיבלה היתר לביצוע בדיקות באתר "גל" ממערב לחוף נתניה, באתר TheMarker‏, 4 בפברואר 2010
  5. ^ ליאור זנו, נסיכי הגז החדשים: משפחות לנדאו ורוטלוי, באתר הארץ, 5 ביולי 2010
  6. ^ שלומי גולובינסקי, אכזבה לרציו: קידוח רציו 3 ליד קרית שמונה נמצא יבש, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2001
  7. ^ אילן מוסנאים, שותפות רציו גילתה גז בעומק הקידוח "רציו 4" בגן יבנה; יחידת ההשתתפות מזנקת ב-40% בתל אביב, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2001
  8. ^ רון שטיינבלט, ‏אחרי שזינקה 1,750% מאז התגלית ב"תמר" - רציו נפלה ב-21%, באתר גלובס, 2 ביוני 2010
  9. ^ עמירם ברקת, רון שטיינבלט , ‏נובל: סיכוי של 50% למאגר גז כפול מהיקף הגז ב"תמר", באתר גלובס, 3 ביוני 2010
  10. ^ רציו יהש - אושרה תוכנית ותקציב לקידוח "לויתן 1" בשטחי רישיונות רחל ועמית, 29.08.10
  11. ^ "Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel". Offshore Energy Today. 30 בדצמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2016. 
  12. ^ סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2010
  13. ^ אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
  14. ^ ערן אזרן, רציו פטרוליום השלימה ההנפקה: גייסה 117 מיליון שקל לפעילות חיפושים מעבר לים, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2017
  15. ^ הילה רז, המעורבות של העולם התחתון בחיפושי הנפט והגז: מה עשה הבעלים של רציו בווילה של אברג'יל?, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2010
  16. ^ הילה רז, פשרה בין שותפות רציו לשלומי שוקרון: 15% ממניות רציו יימכרו לצד שלישי - והתמורה תועבר לגלובוס, באתר TheMarker‏, 24 באוגוסט 2011
  17. ^ חן מענית, ‏סוף הסכסוך רציו-גלובוס: הגיעו להסכמה לסיים המחלוקות, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2011
  18. ^ יולי עופר בדרך לרכישת מניות שוקרון ברציו, באתר ynet
  19. ^ רון שטיינבלט , ‏הזמן עבד לטובת שוקרון: שווי מניותיו ברציו - מעל 50 מ' ש', באתר גלובס, 4 בפברואר 2014