הצגת המקור של הדף "שבט יהודה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד משנים עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך|אחר=ספר מאת שלמה אבן וירגה|ראו=[[שבט יהודה (ספר)]]}}
[[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 40mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבט יהודה]]

'''שבט יהודה''' הוא אחד מ[[שבטי ישראל]] המוזכרים ב[[תנ"ך]].
על פי התיאור המקראי, השבט נקרא על שם [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]], בנו הרביעי של [[יעקב]], אשר כל בני השבט הם צאצאיו.
שבט יהודה הוא שבט מרכזי בסיפור המקראי.

==ברכות לשבט==
===[[ברכת יעקב]]===
יעקב אבינו ראה ביהודה דמות מנהיגה, ובברכתו נאמר כי השבט מיועד למלכות.

{{הדגשה|יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ.
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ.
לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.
אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה.
חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב. |{{תנ"ך|בראשית|מט|ח|יב}}}}.

===ברכת משה===
ב[[ברכת משה]] לשבטים ב[[פרשת וזאת הברכה]] נאמר
{{הדגשה|וְזֹאת לִיהוּדָה: וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה.|{{תנ"ך|דברים|לג|ז}}}}.

==השבט במדבר==
=== משפחות השבט ===
{{ערך מורחב|רשימות היחש של יהודה}}
ליהודה נולדו שני בנים שמתו ללא העמדת צאצאים, [[ער]] ו[[אונן (דמות מקראית)|אונן]].{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מו|יב}}}} משלושת בניו הבאים אחריהם, [[שלה]], [[פרץ וזרח]], יצאו חמש משפחות השבט: משפחת שלה, זרח ומשפחת פרץ שממנה יצאו משפחות [[חצרון בן פרץ|חצרון]] ו[[חמול]].{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כו|יט}}; {{תנ"ך|דברי הימים א|ב|ג}}}}

===סמלי השבט===
[[קובץ:Flag of Judea.svg|ממוזער|הדגל של שבט יהודה על פי המדרש]]
[[קובץ:בית הכנסת - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (38).JPG|ממוזער|סמל האריה של שבט יהודה]]

אבן ה[[חושן]] של שבט יהודה היא נופך ודגלו היה ציור של אריה על רקע תכול שמיים.{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|ב|ז}}.}} החודש המקושר לשבט יהודה הוא תמוז{{הערה|רבי [[פינחס ברבי יעקב הכהן]], [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=939001&page=2 קידוש ירחים לחודש תמוז].}} או ניסן.{{הערה|רבי [[אברהם בן עזריאל]], ערוגת הבושם, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20833&pgnum=308 חלק א' עמוד 289]. רבי [[יוסף ג'יקטיליה]], שערי אורה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20243&pgnum=135 סוף שער ה'].}}

===[[נשיאי שבטי ישראל|נשיאי השבט]] ===
ב[[ספר במדבר]], [[פרשת נשא]] נזכר [[נשיאי שבטי ישראל|נשיא]] שבט יהודה במדבר: '''[[נחשון בן עמינדב|נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב]]''', ובמפקד השני בסוף ספר במדבר [[כלב בן יפונה]].

נציג השבט ב[[שנים עשר המרגלים]] היה: כלב בן יפונה.{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|יג|טו}}}}

===קריעת ים סוף===
בזמן [[יציאת מצרים]] שבט יהודה היה הגדול ביותר והלך בראש מחנה ישראל.

לפי [[רבי יהודה]] ב{{בבלי|סוטה|לז|א}}, נשיא שבט יהודה [[נחשון בן עמינדב]] קפץ לים סוף עוד בטרם נקרע להם הים. בעקבות אגדה זו הפך השם נחשון לסמל לחלוציות.

===המסע במדבר===
בזמן מסעם של [[יהודים|בני ישראל]] במדבר, חנה השבט ממזרח ל[[המשכן|משכן]].

במפקד הראשון שערך [[משה]] מנה השבט 74,600 איש ובמפקד השני 76,500 איש.

==נחלת השבט==
{{ערך מורחב|נחלת שבט יהודה}}
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|נחלות שבטי ישראל]]
'''נחלת שבט יהודה''' נקבעה על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. הגבול הדרומי של הנחלה, שהוא גבול הדרומי של [[שבטי ישראל]] כולל תיאור עצמים גאוגרפיים - כמו "הימה" או "[[נחל מצרים]]", אזורים - כמו "מדבר צין" ותחומים כמו: "גבול אדום". נחלת השבט כוללת בתוכה גם את [[שבט שמעון#נחלת השבט|נחלת שבט שמעון]]. בנחלת שבט יהודה נמנו 48 ערים, המספר הגדול ביותר של ערים, אשר ניתנו לשבט אחד.

בהתאם לברכת יעקב נחלת השבט מזוהה כמקום המתאים לגידולי [[גפן|גפנים]] רבים וליצירת [[יין]].

==השבט בארץ ישראל==
לאחר [[תקופת ההתנחלות]] שבט יהודה התיישב בדרום הארץ, על שמו [[הרי יהודה]], [[שפלת יהודה]] ו[[מדבר יהודה]], שנמצאים כולם ב[[יהודה (חבל ארץ)|חבל ארץ יהודה]].

בתחילת [[ספר שופטים]] מסופר ששבט יהודה יוצא יחד עם [[שבט שמעון]] לסיום כיבוש אזורי הארץ שבהם שלטו ה[[כנענים]].
בהמשך הספר{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|טו}}}} שבט יהודה מוכן למסור לידי ה[[פלשתים]] את [[שמשון]].

כמו כן בסיום ספר שופטים מסופר את סיפור [[פילגש בגבעה]] ואת המלחמה שנערכה בעקבות מאורע זה, בתחילה שבט יהודה יוצא לקרב ונוחל תבוסה קשה מ[[שבט בנימין]] אך לאחר מכן שבט יהודה מביס את שבט בנימין ומשאיר ממנו מספר מועט של גברים.

== התמזגות עם שבט שמעון ==
ב[[ספר שופטים]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ז|א|ג}}}} מתואר שאחרי מות יהושע בני ישראל שאלו את ה' איזה שבט יעלה להילחם בכנעני וה' ענה להם ששבט יהודה יעלה להילחם. שבט יהודה הזמין את שבט שמעון לעלות להילחם עמו "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ" ושמעון הולך איתו ומאז לשמעון יש חלק בנחלת יהודה. מהכתוב עולה כי לשבטים יהודה ושמעון הייתה שותפות צבאית. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בכיבוש כמה ערים.{{הערה|ראו לדוגמה העיר [[צפת]], {{תנ"ך|שופטים|א|יז}}}} לפי רשימות הערים ב{{תנ"ך|יהושע|טו}}, נטמעו ערי שמעון בערי שבט יהודה. לדעת [[יאירה אמית]] אין ללמוד מכך על כיבוש משותף.{{הערה|יאירה אמית, '''ספר שופטים: אמנות העריכה''', ירושלים, מוסד ביאליק, 1999, עמ' 135.}}

==המלוכה==
משבט זה בא [[דוד]], שנתפס כחשוב במלכי ישראל. משבט זה גם יבוא על פי המסורת היהודית [[משיח בן דוד]]. על פי המסופר בתנ"ך, לאחר מות שלמה, בנו של דוד ומלכה הרביעי של ממלכת בני-ישראל, התפלגו שבטי ישראל לשתי ממלכות: האחת [[ממלכת יהודה]] והשנייה [[ממלכת ישראל]]. ממלכת ישראל היא הצפונית מבין השתים, והיא איגדה בתוכה את "[[עשרת השבטים]]".

קיים סכסוך חד לאורך הסיפור המקראי בין שבט יהודה ל[[שבט אפרים]] הנובע מכך שדוד, הבא משבט יהודה, לקח את המלוכה מ[[שאול המלך|שאול]], הבא מ[[שבט בנימין]]. [[ירבעם בן נבט]], משבט אפרים, עמד בראש "עשרת השבטים" וממלכת ישראל לאחר הפילוג.

ממלכת יהודה היא הדרומית וכללה בתוכה את יהודה, שמעון ובנימין.
בכתבים התנ"כיים נפוץ הייחוס של שבט יהודה לבדו לממלכת יהודה, וזאת משום קטנותו של [[שבט בנימין]], שמאוחר יותר נטמע בתוך שבט יהודה.

חוקרים בתחום [[ביקורת המקרא]] מניחים כי רוב הספרים בקובצי [[הנביאים]] וה[[כתובים]] כתובים מנקודת מבט "יהודאית" ומחבריהם היו משבט יהודה, וזאת משום היחס המועדף שניתן לשבט זה בסיפור המקראי ופיאור מעשיו ומעמדו על פני יתר השבטים.

==בתקופת שיבת ציון==
בתיאור [[שיבת ציון]] בספר [[דברי הימים]],{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ט}}}} מתוארים החוזרים לארץ ישראל כאנשים מהשבטים '''יהודה''', בנימין, לוי, מנשה ואפרים.

שבט יהודה, יחד עם שבט בנימין, וכן הלוויים [[כוהן|והכוהנים]], מוזכר גם בתיאור השבים ארצה בספרי [[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]], אל היישובים שבהם התגוררו לפני ההגלייה הכפויה, כמו [[באר שבע]] ו[[מולדה (אתר מקראי)|מולדה]].

==גלות בבל==
צאצאי בני שבט יהודה, שהוגלו על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנאצר]] ב[[גלות יהויכין]] בשנת 597 לפנה"ס וכן לאחר חורבן-הבית בשנת 586 לפנה"ס, הגיעו לבבל (אזור עיראק של ימינו) ושם הכו שורשים.
לאחר חורבן-הבית בידי [[טיטוס]] בשנת [[70]] ולאחר דיכויו של [[מרד בר כוכבא]] בשנת [[135]] באו פליטים נוספים מארץ-ישראל לבבל.{{הערה|מרדכי וורמברנד ובצלאל ס. רות, '''עם ישראל - תולדות 4000 שנה - מימי האבות ועד חוזה השלום''', עמ' 95.}} בבבל היו ערים שאוכלוסייתן הייתה כמעט יהודית לגמרי, כגון [[נהרדעא]] על נהר פרת, [[סורא]], [[פומבדיתא]] ועוד. בערים אלו נוסדו ישיבות, כגון [[ישיבת סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא]], שנוהלו על ידי ה[[אמוראים]], ה[[סבוראים]] ו[[הגאונים]]. בתחילת [[המאה ה-1]] מנו יהודי בבל כ-1,000,000 תושבים, והערכה היא כי עלה מספרם בין [[המאה ה-3]] ותחילת [[המאה ה-6]] ל-2 מיליון.{{הערה|Dr. Solomon Gryazel, '''History of the Jews - From the destruction of Judah in 586 BC to the preset Arab Israeli conflict''', p. 137|כיוון=שמאל}}

==יהודים מיוחסים לשבט יהודה==
במגילות יוחסין שבאו מתימן ושרדו עד ימינו רואים את השתלשלות הדורות מאב לבן עד יהודה בן יעקב.
חלקם התפרסמו על ידי [[יהודה לוי נחום]] וד"ר [[משה גברא]]. דבר זה מחזק את המסורת שבפי יהודי תימן והמצויה ב[[תכלאל]] שם נכתב כי גולי תימן הם בני שבט יהודה שגלו לתימן עוד בשלהי בית ראשון. עד היום מונים יהודי תימן ב[[תשעה באב]] את השנים מאז חורבן בית ראשון בעוד שאר עדות ישראל מונים רק לחורבן בית שני. ברבות השנים התברר כי בחורבן בית ראשון לאחר שהוגלה לשם שבט יהודה ואירע חורבן בבל על ידי [[האימפריה האחמנית]] ששלטה באזור ב[[קווקז]] (כיום [[אזרבייג'ן]]) גלו לשם גולי שבט יהודה והתפשטו עד דרבנט ובהמשך גם להרים.

==דמויות נודעות משבט יהודה==
* [[נחשון בן עמינדב]] [[נשיאי שבטי ישראל|נשיא]] [[שבט]] יהודה
* [[כלב בן יפונה]]
* [[עתניאל בן קנז]] השופט
* [[בעז|בֹּעז]] השופט
* [[ישי]] אבי דוד
* [[דוד]] המלך
* [[שלמה]] המלך
* [[חזקיה]] המלך
* [[דניאל]]
*[[ישעיהו|ישעיהו בן אמוץ]]
* [[חנניה, מישאל ועזריה]]
* [[משיח בן דוד]]
* [[בר כוכבא]]
* [[בוסתנאי בן חנינאי]]

==ראו גם==
* [[רשימות היחש של יהודה]]

==לקריאה נוספת==
*[[גרשון גליל]], תהליכי התהוותו והתנחלותו של שבט יהודה, '''[[הקונגרס העולמי למדעי היהדות|הקונגרס העולמי היהודי למדעי היהדות]]''', 10, א, תשמ"ט-1989, עמ' 1–8.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=יהודה}}
* [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002368258 מפת נחלת שבט יהודה], אדריכם, 1590. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.
* [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002368566 מפת נחלת שבט יהודה], פולר, 1650. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שבטי ישראל}}
[[קטגוריה:שבטי ישראל|יהודה]]
[[קטגוריה:שבט יהודה|יהודה]]
[[קטגוריה:פרשת ויחי]]
[[ca:Tribus d'Israel#Tribu de Judà]]