שום סקוטי אמיתי
שום סקוטי אמיתי הוא כשל לוגי שביסודו ניסיון אד הוק להגן על טענה אוניברסלית לא מנומקת מדוגמה נגדית שהועלתה נגדה. את המונח טבע לראשונה הפילוסוף אנטוני פלו. במקום לדחות את הדוגמה הנגדית, הדובר משנה את הטענה באופן שיוציא מהדיון את הנושא הנדון על ידי הכללה טאוטולוגית ללא התייחסות למקרה הנדון עצמו. ואולם הנכונות או השקריות של הטענה החדשה אינן נובעות מקיומו או מהעדרו של כשל זה.
הכשל הלוגי כאן הוא האמירה האוניברסלית ("שום סקוטי אמיתי לא יעשה דבר כזה"), במקום התמודדות, הכחשה או דחייה של הטענה המקורית. כשל זה משנה את הנושא של הקביעה בכך שאינו מאפשר מלכתחילה ביקורת על הקבוצה, ומוציא מהדיון כל מקרה של חריגה, באופן שרירותי, ללא התייחסות להקשר וללא הנמקה.
לדוגמה:
- מורה: כל סקוטי אוהב האגיס.
- תלמידה: הדוד שלי שהוא סקוטי לא אוהב האגיס.
- מורה: שום סקוטי אמיתי לא היה מתנגד להאגיס.
דוגמה נוספת מתחום אחר:
- טענה: "הטרדה מינית לעולם לא יכולה להתבצע על־ידי כפוף כלפי מישהו מעליו בהיררכיה."
- דוגמה נגדית: נתונים מראים כי ישנן הטרדות מיניות של חיילים כלפי קצינות.
- תגובה אד־הוק הלוקה בכשל "שום סקוטי אמיתי": "אלה לא הטרדות מיניות אמיתיות."
הכשל הוא שבמקום להתמודד עם העובדות שמפריכות את הטענה, הדובר משנה את ההגדרה של "הטרדה מינית אמיתית" כך שהדוגמה תוצא מהקבוצה. זה בדיוק מנגנון ה־שום סקוטי אמיתי: שמירה מלאכותית על טענה אוניברסלית באמצעות שלילת מקרים סותרים, בלי נימוק ענייני.
לעומת זאת, להלן דוגמה המשתמשת במבנה זהה, אך יש טעם סובסטנטיבי להסתייגות, ולכן לא מדובר בכשל.
- הטענה הראשונית: "מלבן הוא צורה גאומטרית שכל זוויותיה ישרות"
- ההפרכה לכאורה: "הנה מלבן שבו אחת הזוויות היא 85 מעלות"
- תגובה: "הצורה הזו איננה מלבן אמיתי, שכן הגדרנו מלבן כמרובע שכל זוויותיו ישרות"
כאן, הטיעון איננו כשל לוגי. הדובר אמנם משתמש במבנה של הידוק ההגדרה, אך ההידוק אינו שרירותי, הואיל והמלבן הוגדר כצורה שכל זוויותיה ישרות. לכן, שלילת המקרה הסותר ("זו לא מלבן אמיתי") מוצדקת, ואיננה ניסיון מלאכותי לשמור על ההגדרה האוניברסלית.
