שופט (תואר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שופט (ברבים שופטים) הוא תוארם של מנהיגים פוליטיים, צבאיים ומשפטיים במספר תרבויות ושפות שמיות עתיקות, הנובע מהשורש "ש-פ-ט", שמשמעו "לדון".

ביהודה וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר שופטים

בתנ"ך, השופטים היו מנהיגים שקמו מתוך השבטים בשעת סכנה הדדית כדי להביס אויבים זרים.

בפיניקיה ומושבותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערי המדינה העצמאיות השונות שהיוו את פיניקיה (בחופי לבנון הנוכחית ובסוריה) ובמושבותיה הפוניות במערב הים התיכון, השופט (בשפה הפונית: 𐤔‏𐤐𐤈) היה שופט-שלום שאינו מבית המלוכה, לו הוענקה השליטה על עיר המדינה, תפקיד שדמה למגיסטראט ברפובליקה הרומית.

המונח ידוע בעיקר מהשופטים של קרת חדשת היא קרתגו, מושבה פיניקית לשעבר. בעקבות הדחת בית המלוכה שלה במאה ה-5 לפנה"ס, קרתגו נשלטה על ידי מספר מועצות אצולה מנוהלות על ידי שני שופטים, ששירתו בתפקיד דומה לקונסולים ברומא.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.