שיחה:אליעזר ליבנה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוגה דעות[עריכת קוד מקור]

שלום אלמוג. במקרה ראיתי את הערך החדש ונזכרתי כיצד קידמת את פניי בחום. אם תרצה אוכל מתישהו "לטפל" בו (עדיין לא קראתי בעיון, ואולי אין צורך בכך). הערה אחת: כדי שאדם יוגדר בצדק כהוגה דעות הוא צריך להיות הרבה יותר מעסקן פוליטי (במובן הטוב של המילה). אפילו אם היה פובליציסט ראוי לשמו עדיין אינו הוגה דעות. גם דורון רוזנבלום, זאב שיף וכו' אינם כאלה. הוגי דעות הם פילוסופים ואנשי רוח גדולים: ג'ון לוק, עמנואל קאנט, ישעיהו ליבוביץ' ואפילו איין ראנד ומשה קרוי. האחרון מסמן את הגבול התחתון, לטעמי. וירצי 08:10, 12 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

כמובן שאשמח לעריכה הלשונית המקצועית שלך. אני הולך עכשיו לעבודה (כן יש גם דבר כזה...) ועוזב את הערך לנפשו. בנוגע ל"הוגה דעות", המדובר לדעתי באדם בעל משנה סדורה ומקורית, ואף יוצאת דופן. אם את מעמידה את הקו התחתון במשה קרוי (ואני מעמיד אותו אפילו קצת מעליו...), אין לי בעייה שבמהלך העבודה יושמט התואר הזה. ליבנה לא יקופח גם בלעדיו. בתודה אלמוג 08:16, 12 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

יפה. אטפל בו בלילה כי גם אני יוצאת לכל היום (לאוניברסיטה). וירצי 08:19, 12 במרץ 2007

כדאי לבדוק שוב את המשפט:
"מקומה של ארץ ישראל העברית במסגרת ההגנה בקיסרות במזרח התיכון" (הערה מס' 3).
משהו בניסוח קצת חורק (אבל אולי זה סתם רישול-לשון במקור).וירצי 08:38, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
המדובר בציטוט. זו העברית של אותה התקופה. אלמוג 10:04, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
מובן לגמרי שזה ציטוט. גם כאלה כדאי לבדוק. כילידת 1958 התחנכתי על ברכי העברית הזאת. המוזר הוא שצריך להיות "במסגרת ההגנה של הקיסרות" או "הגנת הקיסרות". דווקא אז הייתה הקפדה גדולה מאוד על שימוש במילות יחס מוצרכות. ולא נראה לי שניתן להבין את המשפט כ"מקומה של ארץ ישראל [...] בקיסרות" וכו'. אבל שוב, אולי זה סתם רישול. וירצי 10:14, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
כן, אבל חלק מהעניין הוא שבציטוט אינך יכולה לתקן את השגיאות... אלמוג 10:15, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אם אכן יתברר שזהו הציטוט המקורי, ניאלץ להרים ידיים ולהשלים עם הגורל. אבל לדעתי יש אפשרות כלשהי, ולא בלתי סבירה בעליל :-), שהמקור שונה וחל שיבוש בהעתקתו לכאן. וירצי 10:24, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
המקור שממנו נלקחו הדברים הוא ספר ההגנה. אם תמצאי בארכיון כלשהו את מקורו של המסמך, ודאי שתוכלי להשוות, אבל אני לא מניח שתיקון הפיסקה שווה את המאמץ :) אלמוג 10:26, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אולי אתה צודק. יש להציב גבול גם בפני פרפקציוניזם אובססיבי. אבל השאלה היא מה כתוב בספר ההגנה. האם הספר מצוי ברשותך? וירצי 10:38, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
כן, ומשם לקחתי את הציטוט. אלמוג 10:52, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

אני הייתי בודקת בכל זאת אם העתקתי במדויק את הציטוט הנ"ל. אבל זאת אני, ואילו אתה אינך חייב לנהוג כמוני. וירצי 10:58, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

קובץ:Mekomashel.jpg
אין גבול לפרפקציוניזם?
האם זה מניח את דעתך? אלמוג 11:30, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
דעתי נחה לגמרי, ומתברר שיש גבול. הצבת אותו ממש לנוכח עיניי המשתאות. תודה רבה ויישר כוח. נ"ב: הניסוח התקין מופיע בסוף הקטע המצולם... די, אשתדל לא להיות עוד קוץ ב--- :-) וירצי 13:32, 17 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

האם הניסוח "השלטון החד מפלגתי של מפא"י" איננו קיצוני מדי שכן על אף הדומיננטיות של מפא"י באותן שנים היא חלקה את מוקדי הכוח במדינה עם מפלגות נוספות כגון הציונים הכלליים, מפ"ם וההפועל המזרחי/המזרחי ? (mobshovi)

על פי חוקרי מדעי המדינה הייתה ישראל באותן השנים דמוקרטיה פרוצדורלית בעלת מפלגת מנגנון דומיננטית, מצב קרוב אך לא זהה למצב של "שלטון חד מפלגתי" (וראה למשל את מאמרו של יונתן שפירא בספרם של לארי דיאמונד ואהוד שפרינצק "Israeli Democracy under stress". בכל אופן הביטוי אינו מדוייק ואתקן אותו. קילגור טראוט 07:24, 21 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 12:01, 30 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]

המינוי נמסר לדיין, ב-1 ביוני 1967.[עריכת קוד מקור]

!